ג'ארד קושנר בדרך לישראל: המהלך שנועד לפרוץ את המחלוקת עם נתניהו | פרסום ראשון

גורם במועצת השלום אישר למעריב כי ג'ארד קושנר יגיע ביום ראשון לישראל עם טוני בלייר וניקולאי מלדנוב. השלושה ידונו עם נתניהו במחלוקת על פירוז חמאס וסדר הנסיגה, ובהמשך ימשיכו לקהיר

אנה ברסקי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו וחליל אל-חיה על רקע הריסות עזה
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו וחליל אל-חיה על רקע הריסות עזה | צילום: רויטרס
5
גלריה

"ארצות הברית וישראל מסכימות על היעד הסופי, שהוא חמאס מפורז", אמר הגורם. "נקשיב לחששות שהועלו ונדון בצעדים הבאים. מה שקריטי הוא ששנינו מסכימים על התוצאה הרצויה ופועלים למצוא דרכים להאיץ את ההתקדמות".

סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר
סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר | צילום: Jacquelyn Martin/Pool via REUTERS

לאחר הביקור בישראל ימשיכו קושנר, מלדנוב ובלייר לקהיר, שם מתוכננות להם פגישות עם המצרים ועם המתווכות האחרות. לדברי הגורם, השיחות שם נועדו לעבור משלב הדיונים העקרוניים לקביעת צעדים מעשיים: "נקבע באופן קונקרטי את הצעדים הבאים ליישום מפת הדרכים".

הגורם במועצת השלום הדגיש כי מטרת התהליך כולו היא להגיע לעזה מפורזת, שבה חמאס ויתר על מלוא סמכויות השלטון והעביר אותן לממשלה פלסטינית טכנוקרטית, באופן שיאפשר את שיקום הרצועה. "כל הפגישות הללו מעידות על נחישותם של כל הצדדים לקדם את תוכנית הנשיא ולהביא לשלום, שגשוג וביטחון בר-קיימא ברצועת עזה מפורזת, שבה חמאס העביר את מלוא הסמכויות לממשלה הפלסטינית הטכנוקרטית, באופן שיאפשר את שיקום הרצועה לטובת תושבי עזה", אמר.

הביקור מתקיים בשעה שבין ישראל לבין מועצת השלום נותרה מחלוקת מהותית על אופן יישום התוכנית, ובעיקר על סדר הפעולות. מפת הדרכים שקידמה המועצה קובעת תהליך מדורג, שבו הפירוז והאימות יתבצעו "גזרה אחר גזרה": לאחר שבאזור מסוים ייקבע כי הנשק הוצא משימוש וכי האזור פורז, אמורה ישראל לסגת ממנו בהתאם. נתניהו דורש להשלים תחילה את פירוז חמאס במלואו, ורק אז להתקדם לנסיגה ישראלית נוספת.

ניקולאי מלדנוב
ניקולאי מלדנוב | צילום: מרק ישראל סלם

מפת 15 הסעיפים נועדה לשמש כמנגנון היישום של השלב הבא בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ. במועצת השלום רואים בה את הדרך לתרגם את העקרונות שכבר הוגדרו - פירוז חמאס, הוצאתו ממוקדי השלטון, הקמת ממשל פלסטיני טכנוקרטי ופתיחת הדרך לשיקום - לסדרה של צעדים מדורגים ומפוקחים בשטח.

אחד הנושאים המרכזיים בשיחות בירושלים יהיה מנגנון הפירוז עצמו: כיצד יתבצע, מה ייחשב בפועל ל"פירוז מלא", מי יופקד על האימות ואילו ערבויות יינתנו לישראל כדי למנוע מחמאס לשוב ולהתחמש לאחר נסיגת צה"ל. הדיונים נוגעים גם לגורל הנשק הכבד והקל, מחסני הנשק, מתקני הייצור והמנהרות, וכן לזהות הגורם שיידרש לאכוף את ההסדר במקרה שחמאס יפר אותו.

מלדנוב הסביר בימים האחרונים כי על פי המתווה, ישראל לא תידרש לנקוט צעדים בלתי הפיכים בטרם יושלם האימות בשטח. הדרישה הישראלית רחבה יותר: השלמת פירוזו של חמאס בכל הרצועה כתנאי לנסיגה נוספת.

הפער נוגע גם להגדרת הפירוז. מבחינת ישראל, המהלך חייב לכלול את מכלול היכולות הצבאיות של חמאס - הנשק הכבד והקל, המנהרות, מתקני ייצור אמצעי הלחימה ומחסני הנשק - וכן מנגנון שיבטיח כי היכולות האלה לא ייבנו מחדש. במקביל נבחנת השאלה כיצד ייאכף ההסדר ומה יקרה אם חמאס יסרב למסור חלק מהנשק או יפר את התחייבויותיו לאחר תחילת הנסיגה הישראלית.

פעילי חמאס והג'יהאד איסלמי בחאן יונס, 2025
פעילי חמאס והג'יהאד איסלמי בחאן יונס, 2025 | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

מאז הצגת המתווה החדש צמצמה ישראל את היקף התקיפות ברצועה, ובכירים ישראלים אמרו כי צה"ל יתמקד באיומים מיידיים ולא יבצע בשלב זה את אותו היקף של סיכולים ממוקדים. במועצת השלום סבורים כי הצעד מאפשר למגעים להימשך בשעה שנתניהו עדיין מסתייג בפומבי מחלקים מרכזיים במפת הדרכים.

אחת הסוגיות הביטחוניות שעדיין מחייבות פתרון נוגעת לכוח שאמור לקבל אחריות בשטחים שיפנה צה"ל. התוכנית קובעת כי כוח ייצוב בינלאומי ייפרס ברצועה לצד משטרה פלסטינית חדשה ויאבטח את האזורים שיפונו. בשלב זה הכוח עדיין רחוק מפריסה מלאה, ומספר המדינות שהתחייבו לתרום חיילים או צוותים נותר מצומצם. בישראל מצביעים על הסיכון שייווצר פער בין מועד נסיגת צה"ל לבין התבססותו בשטח של כוח שיוכל לקבל אחריות ביטחונית אפקטיבית.

במקביל נמשכות ההכנות להקמת הממשלה הפלסטינית הטכנוקרטית - הוועדה הלאומית לניהול עזה - שאמורה לקבל לידיה את האחריות האזרחית ואת הסמכויות הביטחוניות מידי חמאס. לפי התוכנית, חמאס לא אמור להיות מיוצג בגוף החדש והוא נדרש לוותר על שליטתו המעשית ברצועה. הוועדה כבר השלימה חלק מן ההכנות המוסדיות לקראת כניסתה, אולם יכולתה להתחיל לפעול בשטח תלויה בנסיגה הישראלית, בפריסת הכוח הבינלאומי ובהסדרי הביטחון שעדיין נדונים בין הצדדים.

כוח צה''ל בגבול רצועת עזה
כוח צה''ל בגבול רצועת עזה | צילום: צפריר אביוב, פלאש 90

מצרים, קטאר וטורקיה מילאו תפקיד מרכזי במגעים שהביאו את חמאס להסכים למפת הדרכים, ובמועצת השלום מייחסים להן תפקיד חשוב גם ביישומה. סדר הביקור משקף את מבנה המהלך: תחילה ינסו השלושה בירושלים לברר עם הצד הישראלי אילו התאמות, מנגנוני אימות וערובות נדרשים כדי להגיע להסכמה על דרך היישום; לאחר מכן, בקהיר, צפוי הדיון לעבור לשלב הרב-צדדי, בניסיון לעגן את ההבנות עם מצרים ויתר המתווכות ולתרגם אותן לצעדים מול הצד הפלסטיני.

מבחינת מועצת השלום, הצלחת הביקור תימדד ביכולת לצמצם את הפערים סביב מנגנון הפירוז והנסיגה ולהתקדם לקביעת סדר פעולות מוסכם. אם יושגו הבנות בירושלים, השיחות בקהיר אמורות לשמש למסגורן במפת דרכים מעשית עם המתווכות - בדרך ליישום השלב הבא של תוכנית טראמפ בעזה.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
דונלד טראמפ
/
ג'ארד קושנר
/
המלחמה בעזה
/
עזה
/
מועצת השלום
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף