אלא שהחקירה חשפה במקביל את עומק הקשר שנוצר בין מפקדת האגף לבין האסיר. הקצינה לא הודתה ברומן בין השניים, אך תיארה "סחבקיה", קרבה אישית ורגשות כלפיו. בהמשך הודתה גם כי השניים התנשקו פעמים רבות במשרדה, כי קיימה קשר עם בני משפחתו שלא במסגרת תפקידה ואף הכירה בכך שחלק מההתנהלות הזו הייתה אסורה.
הקו שעליו עמדה לאורך החקירה היה ברור: היא אינה מכחישה שחצתה גבולות מקצועיים, אבל שוללת בתוקף את החשד שהקשר האישי הפך לסיוע פלילי הקשור לרצח.
ממפקדת האגף לחדר החקירות
הקצינה סיפרה לחוקרים כי את האסיר הכירה לאחר שהועבר לאגף כחודשיים קודם לכן. במסגרת תפקידה הכירה גם את הרקע שלו ואת מצבו המשפחתי. היא ידעה שאביאור, אחיו, נמצא בבריחה מהמשטרה בעקבות פרשת הרצח, וכן ידעה כי בני משפחה נוספים נעצרו במסגרת החקירה. הקשר, לדבריה, החל מתוך העבודה באגף, אך עם הזמן הפך אישי יותר. הקצינה תיארה את האסיר כאדם אינטליגנטי, בעל ערכים וכמי שמילא תפקיד דומיננטי בתוך האגף. לדבריה, הוא סייע לאסירים אחרים ואף היה אדם שהאסירים והסגל סמכו עליו.
למרות הקרבה, הקצינה לא הגדירה את היחסים ביניהם כרומן. עם זאת, בחקירה הודתה כי פיתחה כלפיו רגשות וכי התקיימו ביניהם שיחות רבות. היא אף דיברה על אפשרות שבעתיד, לאחר שישתחרר בעוד כשנתיים, יתפתח ביניהם קשר – ואף העלתה אפשרות שתעזוב את שירות בתי הסוהר עבורו.
אחת הנקודות החריגות בחקירה הגיעה כשהחוקרת ביקשה להבין עד כמה חרגה אותה קרבה מהיחסים המקובלים בין מפקדת אגף לאסיר. כשנשאלה מה היה הדבר הרחוק ביותר שאליו הגיעו השניים, השיבה הקצינה כי "התנשקנו הרבה" במשרדה. לדבריה, המחיצה במקום הייתה פתוחה לרווחה והיא עצמה אינה אוהבת לסגור את הדלת.
היא גם סיפרה כי אחת מחברותיה בשב"ס ידעה על הקשר ואף הזהירה אותה מפניו, בין היתר בשל העובדה שיש לה ילדים. שתי חברות נוספות מחוץ לשירות, לדבריה, ידעו שיש אסיר שמוצא חן בעיניה, אך היא לא שיתפה אותן בפרטי הקשר.
במהלך החקירה הודתה הקצינה כי הייתה מודעת לכך שהקשר חרג מהמסגרת המקצועית. היא אף הסבירה כי לאורך שנות שירותה ראתה מפקדים ואנשי מערכת מתנהלים לעיתים בצורה שחורגת מהנהלים, אך הבהירה כי מבחינתה העובדה שאחרים עושים זאת אינה הופכת את ההתנהלות לתקינה.
הקצינה הודתה כי השיחות עם בני המשפחה לא נעשו במסגרת תפקידה, אך ניסתה להסביר כי מדובר בהתנהלות שקיימת גם באגפים אחרים. בחקירה אמרה כי "מלא באגפים עושים את זה".
החוקרת מצדה הבהירה לה כי גם אם קיימים מקרים נוספים של קשרים אסורים, הדבר אינו הופך את ההתנהלות למותרת. בהמשך, לאחר שהוצגו בפניה התכתבויות עם לינור, הקצינה עצמה כבר לא ניסתה לטעון שהקשר היה מותר. היא אמרה שהיא יודעת שאסור היה לה לשוחח איתה מלכתחילה, וכי ממילא גם תוכן השיחות שניהלה עמה היה מחוץ למסגרת המותרת.
בחלק מההתכתבויות עלו גם עניינים הקשורים למתרחש באגף ולהנחיות שנתנה במסגרת תפקידה. הקצינה אישרה בחקירה כי גם השיח הזה התנהל במסגרת קשר שלא היה אמור להתקיים בינה לבין משפחתו של האסיר.
"אם הוא גבר, שיבוא להסגיר את עצמו"
אלא שהשיחות האסורות והקרבה לאסיר היו מבחינת החוקרים רק הרקע לשאלה החמורה יותר: האם בזמן שאביאור היה במנוסה סייעה הקצינה לאחיו ליצור איתו קשר. במהלך החקירה היא נשאלה על אמצעי התקשורת העומדים לרשות אסירים בכלא ועל האפשרות שנתנה לאסיר טלפון או אפשרות אחרת להתקשר מחוץ למערכת המורשית. הקצינה הכחישה זאת שוב ושוב וטענה כי לא סיפקה לו מכשיר ולא אפשרה לו לבצע שיחות באמצעות הטלפון שלה.
היא גם הכחישה שהעבירה מסרים בין האסיר לבני משפחתו בנוגע לרצח או למקום הימצאו של אביאור. לדבריה, היו בינה לבין המשפחה מסרים אישיים, לרבות מסרי חיבה, אך לא מידע הקשור למנוסה. הקצינה לא הסתירה כי דיברה עם האסיר על אחיו ועל פרשת הרצח. לדבריה, השיחות עסקו בדאגה שלו לאביאור ובשאלה מה מצבו, ולא במידע שיכול היה לסייע לו להתחמק מהמשטרה.
לדבריה, האסיר אמר שאינו יודע היכן אחיו נמצא ושהוא רוצה לשמוע את קולו כדי להבין אם הוא בסדר. הקצינה טענה כי דווקא ניסתה להבהיר לו כיצד עליה לראות את הדברים. על אביאור אמרה: "אם הוא גבר, שיבוא להסגיר את עצמו". היא אף טענה כי אילו ידעה היכן הוא נמצא, הייתה מכוונת את המשטרה אליו.
בהמשך החקירה היא שבה ואמרה כי האסיר שמע ממנה עמדה חריפה נגד כל ניסיון לסייע לאחיו. לדבריה, היא אמרה לו שאם תגלה שסייע לאביאור, הוא "יכול לשכוח ממנה". היא הוסיפה כי אינה מתכוונת לגבות מעורבות ברצח וכי היא עצמה מעוניינת שהמשטרה תאתר את המבוקש.
"נראה לך אסייע למישהו בתיק רצח?"
בשלב הזה הקצינה כבר הודתה בפה מלא כי עצם השיח עם לינור היה אסור. עם זאת, גם כשהתמודדה עם ההתכתבויות, המשיכה לטעון שאין בהן דבר שמוכיח שסייעה לאביאור או אפשרה לאחיו ליצור איתו קשר בזמן המנוסה. החקירה עסקה גם במכשירי הטלפון ובמחשב שנתפסו בחיפוש בביתה. הקצינה מסרה את פרטיהם ואפשרה לחוקרים לבדוק אותם.
כשנשאלה במפורש אם יימצא בהם משהו שיכול להצביע על כך שסייעה במסגרת תיק הרצח, השיבה בשלילה. אז גם ניסחה בצורה החדה ביותר את הקו שבו דבקה לאורך כל החקירה: "הפרת אמונים אני מסכימה והכול, אבל נראה לך אסייע למישהו בתיק רצח?". בסיום הודעתה חזרה וטענה כי השיבה לכל שאלות החוקרים וכי למרות הקשר האסור והחריג שניהלה עם האסיר ועם בני משפחתו, היא אינה קשורה לפרשת הרצח או לסיוע במנוסתו של אביאור. מבחינתה, הגבול המקצועי אמנם נחצה – אך את הגבול הפלילי שהמשטרה ביקשה לבדוק היא טוענת שלא חצתה.
עו"ד דרור שלום המייצג את קצינת שב"ס: "מדובר בחקירה המתבססת על תשתית עובדתית שגויה ואינה משקפת את המציאות. אנו משוכנעים שבחינה מעמיקה של העובדות תוביל לסגירת התיק".
התרעות פיקוד העורף