בהצהרת שמונה המדינות אין קריאה להפלת נתניהו ואין אזכור של יריביו הפוליטיים או הבחירות בישראל. בליכוד קוראים את ההצהרה אחרת וטוענים כי המדינות מבקשות להביא להחלפת נתניהו בממשלה שתהיה נכונה יותר להיענות לדרישותיהן.
מסמך 15 הנקודות שעומד במוקד העימות עוסק בין היתר בפירוק חמאס מנשקו, בפירוז עזה, בפריסת הכוחות ובהמשך ניהול הרצועה ושיקומה. המחלוקת העיקרית מבחינת ישראל נוגעת לתנאים לנסיגה נוספת של צה"ל. בירושלים דורשים פירוק מלא של חמאס מנשקו, הוצאת אמצעי הלחימה מעזה ופירוז מלא של הרצועה כתנאי מקדים לכל נסיגה נוספת.
המחלוקת נוגעת גם לשאלה מה פירושו המעשי של פירוק חמאס מנשקו. ישראל דורשת להוציא את הנשק מהרצועה ולפרז אותה בפועל ואינה רואה באחסונו או בהעברתו לפיקוח בינלאומי פתרון מספק. חמאס מבקש לקשור את הטיפול בנשק להתקדמות בנסיגת ישראל. גורמים ישראליים חוששים שמתווה שלא יבטיח פירוק מלא יותיר בידי חמאס יכולות צבאיות שיאפשרו לו להשתקם בהמשך.
להצהרת שמונה המדינות יש חשיבות גם בשל התפקיד שמיועד להן בהסדר שאחרי המלחמה. המדינות הצטרפו למסגרת "מועצת השלום" שהקים טראמפ והתחייבו לפעול לקידום התוכנית האמריקנית. מצרים וקטאר מעורבות בתיווך מול חמאס, וסעודיה, האמירויות, ירדן והמדינות המוסלמיות הנוספות שותפות למאמץ לקדם מסגרת אזורית שתכלול הפסקת אש יציבה, שיקום של הרצועה והסדרה מדינית רחבה יותר. בהצהרות קודמות הדגיש הפורום גם את תמיכתו בהגדרה עצמית פלסטינית ובהקמת מדינה פלסטינית כחלק מהסדר עתידי.
ההצהרה מתפרסמת בעיצומם של הניסיונות האמריקניים לצמצם את הפערים בין הצדדים. סוגיית הנשק והנסיגה נותרה המכשול המרכזי, והעמדה המשותפת של שמונה המדינות מגבירה את הלחץ על ישראל בשלב רגיש של המגעים.