לפי אותה הערכה, מוקדי הכוח המסורתיים אמנם לא נעלמו, אך השפעתם פחתה, ובמקביל התחזק כוחם של מי שמכונים בליכוד "המצביעים החופשיים" – מתפקדים שאינם כפופים לקבוצה מאורגנת או לדיל כזה או אחר. עד סוף יום הבחירות יתברר אם זו אכן המגמה שמתרחשת בתוך מפלגת השלטון.
כמה סימנים כבר עשויים להעיד על השינוי.
אלמוג כהן מול "מלך הדילים"
נתניהו שם את ההעדפות על השולחן
ראש הממשלה נתניהו גם שינה ממנהגו. אם בבחירות קודמות ראינו שאת רשימות המומלצים או "רשימות החיסול" שלו הוא היה מעביר מתחת לפני השטח, מתחת לשולחן, כדי ליצור לעצמו מרחב הכחשה דרך פעילים וגורמים שונים – הפעם הוא שם את הדברים על השולחן. למעשה, היום כולם יודעים, כל חברי הליכוד יודעים, מי מומלצי נתניהו באופן גלוי. לא כולם יישרו קו, ויש כאלה שגם יילחמו באנשים שלו, אבל כולם יודעים באילו מועמדים הוא חפץ בעיקר.
קיצור הפז"ם – לא לכל דכפין
כך גם לגבי אלה שנתניהו חתם להם על קיצור פז"ם. נתניהו יכול היה לנקוט בשיטה של קיצור פז"ם לכל דכפין, כלומר לכל מי שרוצה. בסך הכול מדובר בבקשה להתמודד ולא בשריון או במהלך דומה, ונתניהו יכול היה לחלק זאת ביד נדיבה. אלא שראינו שהוא עשה זאת ביד קמוצה מאוד.
המלחמה נגד טלי גוטליב ומאי גולן
מה שיצא מסביבתו היה אמירה חד-משמעית, שכללה דיון חירום שקיים בלשכתו בעניינן של השתיים, על רקע חשש שהן מתכוונות לעזוב לעוצמה יהודית- וחשש אולי גדול יותר, שלפיו הן פוגעות ומזיקות לרשימת הליכוד. מדובר בניסיון חיסול דרמטי של ראש הממשלה ממש בישורת האחרונה כלפי שתי חברות הכנסת הללו, שנתניהו לא היה רוצה לראות ברשימה.
התרעות פיקוד העורף