העתירה טוענת ל"כינוסה שלא כדין של ועדת הכספים של הכנסת ב-04.08.26, לאחר שהכנסת יצאה כבר לפגרת הבחירות ביום 18.07.26 ולמרות שלא ניתנה הסכמתה של ועדת ההסכמות לכינוס זה ותוך שימוש בכוחה של הקואליציה בניגוד לחובת האיפוק והריסון החלה על הממשלה ועל הכנסת בתקופת בחירות".
נטען כי בישיבת הוועדה שכונסה שלא כדין, "אושרה העברתם של תקציבים בהיקף נרחב, בהם כספים קואליציוניים בהיקף של כ-460 מיליון שקל ומאות מיליוני שקלים נוספים למטרות פוליטיות שלא ככספים קואליציוניים והכל בסתירה להסדר החוקי שנקבע לפגרת הכנסת - בחוק של הכנסת ובהחלטה של ועדת הכנסת שיצקה לתוכו הסדר ראשוני, אשר אפשר כינוס יחיד של ועדת הכספים שנועד בעיקרו להשלמת דיונים שהחלו טרם יציאתה של הכנסת לפגרת בחירות והתקיים ביום 29.07.26".
עוד נטען כי: "למרות דרישות העותרות ואחרים טרם כינוסה הבלתי חוקי של הוועדה, לא הונחה על שולחן הוועדה חוות דעת משפטית הקובעת ומכשירה את הבסיס החוקי לכינוס הוועדה, וביום כינוסה נמסר בעל-פה ע"י יו"ר הוועדה כי המקור החוקי הינו החלטה של יו"ר הכנסת. החלטה כזו, ככל שניתנה בכתב, לא הונחה על שולחן הוועדה ולא הועברה לחבריה.
"העותרות יטענו כי יו"ר הוועדה החליט על כינוסה של ועדת הכספים ללא מקור סמכות חוקי המאפשר את כינוסה, וכי אוחנה ככל שהתיר ו/או הורה על כינוס הועדה חרג מסמכותו, מבלי שהוצגה לו תשתית מפורטת, עניינית ומקצועית המבססת את היותם של הנושאים שעל סדר יומה של הישיבה המבוקשת וההחלטות שיושב הראש מבקש להעביר נכנסים לגדר חריג "המקרים המיוחדים".