בעתירה מבהירה ישר! כי בחשבון של נתניהו לא מדובר בהופעה מקרית של חייל ברקע, אלא בדפוס חוזר ונרחב לאורך חודשים: נתניהו מצולם לצד חיילים במדים, נואם בפניהם, משוחח עמם, לוחץ את ידיהם ומעניק דרגות לקצינים; ובפרסומים נוספים משולבים חיילי צה"ל, כלי לחימה ותיעוד של פעילות מבצעית כחלק מהמסר המועבר לציבור.
בישר! עם איזנקוט מסרו: "מפלגת הליכוד בעצמה ביקשה מוועדת הבחירות לקבוע ששימוש בחיילי צה"ל בתעמולת בחירות הוא פסול. ועדת הבחירות קיבלה את עמדתו וקבעה את אמת המידה. עכשיו, כשהיא מופיעה בעמוד של בנימין נתניהו עצמו, הליכוד מתבקש לכבד את אותה אמת מידה בדיוק".
העימות החל בסרטון שפרסם איזנקוט ב-10 ביולי, ובו שולבו, לצד מסרים פוליטיים, דמויות של חיילי צה"ל שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. בסרטון נראו בין היתר חיילים צועדים באזור שנחזה לכפר בלבנון לאחר לחימה, חיילים בפעילות צבאית, טקס צבאי וחיילים מצדיעים. באחת הסצנות נראתה הקשה על דלת שנחזתה כהודעה למשפחה על נפגעים. בהמשך, כאשר איזנקוט דיבר על "חובת שירות צבאי ולאומי לכולם", הופיעו שוב חיילים בטקס.
הסרטון היה סרטון בחירות מובהק: איזנקוט הציג בו את מועמדותו לראשות הממשלה, פרש את תפיסתו הפוליטית ואת התנאים להקמת ממשלה, ובסיומו הופיע הלוגו "ישר! עם איזנקוט". הליכוד עתר ב-21 ביולי וטען כי גם כאשר החיילים אינם אמיתיים, השימוש בדמותם, במדי צה"ל ובסמלים המזוהים עם הצבא הוא שימוש אסור בנכס ציבורי לצורכי תעמולת בחירות.
הליכוד ביקש בתחילה גם צו ארעי להסרת הסרטון עוד לפני ההכרעה בעתירה. סולברג לא נענה לבקשה בשלב הזה, בין היתר משום שהעתירה הוגשה 11 ימים לאחר פרסום הסרטון ובשל השאלות המשפטיות שהתעוררו בה. כאשר הכריע בעתירה לגופה, קיבל את עמדת הליכוד.
ב-6 באוגוסט הורה סולברג להסיר את הסרטון מכל החשבונות שבשליטת איזנקוט וישר, וחייב אותם ב-5,000 שקלים הוצאות. בהחלטתו קבע כי נכס ציבורי אינו חייב להיות מוחשי, וכי גם דמותו של צה"ל, מדיו וסמליו עשויים להיחשב נכס ציבורי בלתי מוחשי. העובדה שהחיילים בסרטון נוצרו במחשב ולא שירתו בפועל בצה"ל לא הוציאה את הפרסום מתחולת האיסור.
כבר במסגרת אותו הליך הציגה ישר בפני ועדת הבחירות את פרסומיו של נתניהו. היא הצביעה על תמונה שבה נראה ראש הממשלה עם חיילי צה"ל וטענה כי בשעה שהליכוד מבקש לפסול שימוש בדמויות מלאכותיות של חיילים בסרטון של איזנקוט, נתניהו עצמו מפרסם תכנים שבהם מופיעים חיילים ממשיים.
סולברג קבע כי הטענה הזאת אינה יכולה לשמש את ישר כהגנה מפני עתירת הליכוד. הפרה אפשרית מצד העותר, קבע, אינה מעניקה לאחר היתר להפר את הדין. אם ישר סבורה שנתניהו עובר על הוראות חוקי התעמולה, עליה להגיש נגדו עתירה נפרדת. העתירה שהוגשה היום ממשיכה את ההתדיינות מאותה נקודה.
היקף הפרסומים שצירפה ישר לעתירה קשור גם למבחן שנקבע בהחלטתו של סולברג. המפלגה מבקשת להראות שימוש חוזר בדימויי הצבא בפרסומיו של נתניהו, ולהעמיד אותו מול הפרמטרים של ריבוי מופעים, חשיבותם, בולטותם והשתלבותם במסר הכולל, שעליהם התבססה ההכרעה נגד איזנקוט.
עצם נוכחותם של חיילים אמיתיים בפרסומים אינה מספיקה מבחינה משפטית כדי להכריע בעתירה. סולברג לא קבע שכל צילום עם חייל הוא תעמולה אסורה. במסגרת הדיון יהיה צורך לבחון את ההקשר שבו פורסם כל חומר, את מידת הבולטות של החיילים, את תדירות השימוש בהם, את המסר הפוליטי ואת האופן שבו שולבו הצבא וסמליו בפרסום. הדין מבחין גם בין שימוש בנכס השייך לצה"ל לבין פרסום שיוצר זיהוי פוליטי בין צה"ל לבין מועמד או מפלגה, ולכל אחת מן הסוגיות מסגרת משפטית משלה.
בהחלטה בעתירת הליכוד עמד סולברג גם על התכליות שמאחורי האיסור על שימוש בנכסי ציבור בתעמולה: שמירה על השוויון בין המתמודדים, מניעת שימוש במשאבים השייכים לציבור לטובת מועמד מסוים ושמירת אמון הציבור באופיים הא-פוליטי של השירות הציבורי ושל צה"ל. בעתירה נגד נתניהו יש לכך חשיבות מיוחדת בשל כהונתו כראש הממשלה במקביל להתמודדותו בבחירות.
מתוקף תפקידו נחשף ראש הממשלה לפעילות ביטחונית ונפגש עם חיילים ומפקדים באופן שאינו פתוח למועמדים אחרים. דיני השימוש בנכסי ציבור נועדו, בין היתר, למנוע מנושא משרה מכהן להפוך את היתרונות שמקנה לו התפקיד למשאב תעמולתי. הדיון בעתירה צפוי לחייב אפוא הבחנה בין תיעוד שנעשה במסגרת פעילותו הממלכתית של ראש הממשלה לבין שימוש באותו תיעוד במסגרת הקמפיין הפוליטי.
הסוגיה כבר התעוררה ביחס לנתניהו במערכת הבחירות של 2019, אז נבחן השימוש בתמונות ובסרטונים שבהם הופיע עם חיילי צה"ל. באותה מערכת בחירות נקבע כי בתקופת 90 הימים שלפני הבחירות אסור למועמד להשתמש בתמונות ובסרטונים עם חיילים לצורכי תעמולה. לצד זאת הוכרו נסיבות שבהן עשויה להיות הצדקה לפרסום ממלכתי, ובהן צורך מבצעי, מצב חירום או ערך חדשותי-אינפורמטיבי מובהק.
בהחלטתו הקודמת ציין סולברג פרט נוסף הנוגע ישירות לפרסומי נתניהו: ביחס לאחת התמונות שבהן הוא מופיע עם חיילים כבר הייתה תלויה ועומדת בפניו עתירה בתיק אחר. שאלת השימוש של נתניהו בדימויי צה"ל הגיעה אפוא לשולחנו עוד לפני העתירה הרחבה שהגישה ישר היום. מהמידע הפומבי הקיים לא ניתן לקבוע בוודאות מי הגיש את ההליך הנפרד ומה מלוא הסעד שהתבקש בו.
בין שני ההליכים קיים גם הבדל הנוגע לעיתוי הפרסומים. סרטון איזנקוט פורסם לפני תחילת תקופת 90 הימים שלפני הבחירות, שבה חל האיסור הייעודי על שימוש בצה"ל בתעמולה באופן העלול ליצור רושם שהוא מזוהה עם מפלגה או מועמד. עתירת הליכוד נבחנה לכן בעיקר דרך האיסור הכללי על שימוש בנכסי ציבור. הפרסומים המאוחרים של נתניהו נבחנים כאשר מערכת הבחירות כבר נמצאת בתקופה שבה עשויה לחול גם ההוראה הייעודית הנוגעת לצה"ל.
סרטון ה-AI של איזנקוט היה אפוא נקודת הפתיחה של עימות רחב יותר על השימוש בצה"ל בתעמולת הבחירות. הליכוד פנה ראשון לוועדת הבחירות וביקש להחיל את דיני נכסי הציבור גם על דמויות מלאכותיות של חיילים. סולברג קיבל את עמדתו והורה להסיר את הסרטון. כאשר ישר העלתה בתגובה את פרסומי נתניהו, היא הופנתה להגשת עתירה נפרדת.
העתירה הזאת הוגשה היום. סולברג יצטרך כעת לבחון את הפרסומים של נתניהו ואת נסיבות השימוש בהם על פי הדין, כאשר ברקע עומדת ההכרעה שנתן לפני פחות משבועיים בעתירת הליכוד. אמת המידה שנקבעה אז ביחס לסרטון של איזנקוט עומדת כעת במרכז הטענות שמפנה ישר כלפי נתניהו.
התרעות פיקוד העורף