אין תעמולת בחירות
במקום שבו עמדה תחנת המשטרה הוקם גן הגבורה והזיכרון. בצידו האחד ציור קיר גדול, בצידו השני "קיר שביל הזיכרון" שנבנה משרידי התחנה. לאורך הקיר מונצחים חללי העיר וסיפוריהם שוברי הלב. קבוצת מבקרים מצטופפת תחת הסככה, מקבלת הסבר על הקרב ההרואי שהתנהל בתחנה, וממשיכה בדרכה.
השינויים שחלו אצלה קשורים, כמובן, ל-7 באוקטובר. "אני בימין, אבל יש לי אכזבה גדולה מביבי", מסבירה סטרולוביץ’. "יש לי הרבה חברים בקיבוצים בעוטף, ואפשר להבין, אחרי שיחות עם האנשים שהיו שם, שהתריעו שזה עומד לקרות ואף אחד לא עשה עם זה כלום. אז אני לא סומכת יותר על אף אחד, לא מימין, לא משמאל".
האהבה לארץ והרצון להיות קרובה למשפחה, היא אומרת, משאירים אותה פה: "קופצים לנו פוסטים עם כל מיני הצעות לזוגות, לבוא לחיות במקום מסוים בחו"ל ולהחזיק אותו או לשפץ אותו, ועוד לקבל על זה כסף, וזה די מפתה. מצד שני, יותר מפחיד היום להיות יהודייה בעולם".
אין ריבונות פה
"אני שומעת שם אמירות נאיביות, וראיתי מה הצד השני מסוגל לעשות. במשך 20 שנה אנשים בעזה חונכו, בלי שהתערבנו, לשנאה, לנאציזם, ולא עשינו כלום. מעבר לגדר נולד דור של נאצים. היו ילדים בין אלה שזרקו רימונים על בתים בכפר עזה, הייתה אוכלוסייה שלמה שראתה את החטופים מגיעים לעזה ולא הושיטה יד לעזור להם. בשלב הזה אין עם מי לדבר, ואם נפעל שוב בנאיביות, נמצא את עצמנו באותה סיטואציה".
"אני קפיטליסט ליברלי", בן דוד מעיד על עצמו, "אבל אני מאוד לא רוצה פה את הפלסטינים. לא ביהודה ושומרון, לא בעזה. צריך להחזיר אותם למצרים, לירדן, לסוריה. אחרי מה שקרה פה ב-7 באוקטובר, גוש הימין צריך להתעורר. אני סומך על העם ומאמין שאם גוש המרכז-שמאל ייקח את הבחירות ויגרום לפחדים שלנו להתממש, הימין ייקח את המושכות לידיים, יסגור את איילון ויעשה מה שצריך".
"בעיניי, היה צריך לדבר מיד עם המצרים, להנחות אותם להרחיק את הצבא שלהם ולהיכנס משם לעזה, לסלק את האוכלוסייה ולמצוא ולחלץ את החטופים. בלי לשאול אף אחד. אני מעריך את הצבא ואת הדברים שהוא עשה, אבל ראש הממשלה לא הבין את גודל האירוע והפך אותנו עוד יותר למדינת חסות. יש כנראה איזו תוכנית, אבל מסתירים אותה, ובינתיים כולנו מחכים לדבר הגדול הבא שידווח בחדשות. אנחנו כמו ילד מוכה שמחכה למכה הבאה, והזמן בין המכות יותר מפחיד".
בן דוד היה רוצה לשמוע את המדינות סביב ישראל, "אלה שעשינו איתן שלום מוקדם מדי", מקבלות על עצמן אחריות לאסון 7 באוקטובר. לו זה היה קורה, הוא אומר, היה עם מי לדבר. "צריך להסתכל על המציאות: הפלסטינים לא רוצים אותנו פה, זה חלק מהדת שלהם, לכן תמיד נהיה במלחמה", הוא אומר.
"הרעיון של שתי מדינות לשני עמים היה יכול להיות סביר אם היה להם מנהיג שיעשה את זה. עוד לא היה מנהיג כזה, ואני לא יודע אם אי פעם יהיה. אם היה בא מנהיג שלהם ואומר, ‘היינו נאצים ב-7 באוקטובר, אנחנו מצטערים’ – וואלה, יש עם מי לדבר. כרגע זה לא קיים. אני מעריך שמה שקרה ב-7 באוקטובר לא יקרה בעשור הקרוב, אבל ביבי צריך ללכת, כי זה קרה במשמרת שלו. אם הוא היה מנכ"ל בחברה, מזמן היו מפטרים אותו. את הולכת ברחוב ואנשים מחייכים, אבל מבפנים כולנו שבורים. אנחנו מחלימים ממשהו נורא".
התרעות פיקוד העורף