זו גרסת ברק והעמדה האמריקאית שהציג. אין בכך כדי להכריע שהמודיעין הישראלי היה שגוי. שירותי מודיעין יכולים להגיע להערכות שונות, בוודאי כאשר מחיר הטעות שונה. וושינגטון יכולה להרשות לעצמה להמשיך לבדוק; מבחינת ישראל, המתנה עלולה להפוך איום שניתן עדיין לסכל לעובדה שהטיפול בה יהיה מסוכן ויקר בהרבה.
ברק אף העלה אפשרות לכשל בתיאום בתוך ישראל, ואפילו תיאוריה שהתקיפה נועדה "לפתות" את טורקיה לעימות מסיבות פוליטיות. אין לכך הוכחה פומבית. כ"ץ השיב אתמול למעשה על שתי הטענות: צה"ל המליץ כמה פעמים לתקוף, התקיימו כמה דיונים, ניתנה התרעה לסורים והמודיעין הועבר לאמריקאים.
מבחינת ישראל, ההתפתחות הזאת היא תוצאה לא נוחה של שינוי שבחלקו דווקא פעל לטובתה. איראן ורוסיה נחלשו מאוד בסוריה, אבל טורקיה תפסה חלק מהמרחב שהתפנה. קשה יותר לבלום אותה: יש לה עוצמה צבאית קונבנציונלית, נוכחותה מקובלת על דמשק והיא מקורבת לוושינגטון.
גורלו של אבו א-דוהור הוא אפוא חלק מוויכוח רחב בהרבה. ישראל תידרש להחליט עד כמה היא מוכנה להשלים עם שיקומו של כוח צבאי סורי אפקטיבי כאשר טורקיה היא הכוח המרכזי שבונה אותו. בדמשק רואים הגנה על המרחב האווירי כחלק בסיסי מריבונות. בישראל השאלות מעשיות יותר: מי יפעיל את המערכות, מי ישלוט במידע שהן אוספות ועד כמה יהיה הצבא הסורי החדש תלוי בטורקיה.
בכך נמצא גם ההיגיון הישראלי בתקיפת אבו א-דוהור. אם בירושלים העריכו שהבסיס עומד להפוך לנכס צבאי טורקי, עדיף היה לפגוע בו כשהמסלול עדיין ריק. אחרי שיוצבו בו חיילים טורקים, מכ"מים או מערכות נ"מ, תקיפה דומה כבר עלולה להרוג אנשי צבא של חברה בנאט"ו. העובדה שלא הוכח כי כבר היו שם כוחות טורקיים יכולה, מבחינת ישראל, להסביר דווקא מדוע החליטה לפעול עכשיו.
דברי ברק חשובים משום שהם מבטאים לפחות חלק מן הפער הזה. הוא אינו מייצג בהכרח כל מילה שטראמפ היה בוחר לומר, ובוודאי לא כאשר הוא מדבר על מניע פוליטי או על הגולן. הרצון למנוע התנגשות ישראלית-טורקית, לייצב את השלטון החדש בדמשק ולהשאיר לטורקיה מקום בסדר הסורי החדש, לעומת זאת, תואם אינטרס אמריקאי ממשי.
ישראל אינה מתקשה להשמיד מסלולים. האתגר המדיני הוא לקבוע עם טורקיה כללים שיגנו על האינטרסים הביטחוניים שלה: אילו יכולות לא יוצבו בסוריה, עד היכן תגיע הנוכחות הטורקית ואיך מונעים מפגש מסוכן בין שני חילות האוויר.
ישראל זקוקה לסוריה יציבה שלא תשמש פלטפורמה צבאית של כוח עוין. אלא שהגורם החיצוני בעל ההשפעה הגדולה ביותר על בנייתה של סוריה החדשה הוא כיום טורקיה. עם העובדה הזאת ישראל תצטרך להתמודד גם אחרי שאבק התקיפה באבו א-דוהור ישקע. בהיעדר כללים, בפעם הבאה עלולים המטוסים הישראליים להגיע ליעד ולמצוא בו טורקים. במצב כזה, המסלול יהיה הבעיה הקטנה.
התרעות פיקוד העורף