מה הוביל להפרדת האירועים עדיין לא ברור, וגם בשאלה כיצד נקבעה השתתפותו של נתניהו יש שתי גרסאות סותרות. לפי גרסה אחת, נתניהו כלל לא תוכנן להשתתף במסיבת העיתונאים והחליט להגיע ברגע האחרון, לאחר שבלשכתו הופתעו בבוקר מכך שעוצמה יהודית הקדימה לפרסם את דבר איתור האלטלנה.
בסביבת בן גביר ואליהו מספרים סיפור אחר. לדבריהם, הגעתו של נתניהו תואמה מראש, וההיערכות הייתה לכך שראש הממשלה יופיע יחד איתם. רק בהמשך, לטענתם, התברר להם שנתניהו מתכוון לקיים הצהרה נפרדת. בפועל, נתניהו, בן גביר ואליהו היו באותו מתחם, באותו זמן ולרגל אותו אירוע, אך ראש הממשלה מסר את דבריו בנפרד. אחרי קרב הקרדיטים שהתנהל לאורך היום, אנשי עוצמה יהודית לא ראו בכך עניין טכני בלבד.
המעבר של נתניהו אל החוף חייב גם היערכות אבטחתית חריגה. לקראת הצהרתו פונו מתרחצים מהאזור בידי מאבטחי ראש הממשלה. במספר תיעודים מהמקום נראו אנשי האבטחה מפנים אזרחים כשנשקיהם שלופים. באותן דקות המתינו בן גביר, אליהו והעיתונאים לפתיחת מסיבת העיתונאים בתוך המתחם, ואילו בחוץ הכשירו המאבטחים את השטח שבו עמד נתניהו למסור את הצהרתו.
המתיחות החלה כמה שעות קודם לכן, זמן קצר לאחר שנודע כי האונייה אותרה. בלילה שבין ראשון לשני אותרו שרידי האלטלנה בעומק של 503 מטרים, כ-20 קילומטרים מערבית לחופי ישראל, לאחר מבצע חיפוש ממושך. את ההודעה הראשונה הפיצה דוברות עוצמה יהודית בשמם של בן גביר ושל שר המורשת אליהו, תחת המסר: "מצאנו את אלטלנה - עושים היסטוריה".
לשאלה מי יודיע ראשון על הגילוי הייתה במקרה הזה רגישות פוליטית מיוחדת. האלטלנה היא אחד הסמלים המכוננים של מנחם בגין, תנועת חרות והמסורת הפוליטית שממנה צמח הליכוד. עוצמה יהודית הקדימה את הליכוד ואת לשכת ראש הממשלה בפרסום הבשורה, ובתוך זמן קצר החל גם הוויכוח על הקרדיט. בליכוד ראו כיצד בן גביר תופס את קדמת הבמה באירוע הנוגע ישירות למורשת ההיסטורית של התנועה.
בסביבת נתניהו הסבירו בינתיים את שתיקתו בשעות הראשונות בכך שביקש להמתין לזיהוי ודאי וסופי של הממצאים. כשהופיע לבסוף מול המצלמות, ראש הממשלה דאג להזכיר גם את חלקו בחיפושים. נתניהו ציין כי כבר ב-2009 הקים את אגף המורשת במשרד ראש הממשלה, וטען כי ב-2019 הורה לחדש את החיפושים אחר האונייה באמצעות תקציב מיוחד ומידע מיומנו של רב החובל.
בן גביר ואליהו היו הראשונים שהודיעו על האיתור, ואילו נתניהו ביקש להזכיר שהמאמצים שהבשילו כעת החלו, לגרסתו, ביוזמה שקידם שנים קודם לכן. עד שעות הערב כבר התנהל ויכוח רב-משתתפים על הקרדיט: מי הניע את החיפושים לאורך השנים, מי מימן וביצע את המבצע שהוביל לאיתור, ומי הקדים לבשר עליו לציבור.
לחשד הזה מצרפים אנשי בן גביר גם זיכרון מהעבר. ערב בחירות 2022, בהקפות שניות בכפר חב"ד, ירד בן גביר מהבמה לפני שנתניהו עלה אליה, על רקע הרצון להימנע מתמונה משותפת של השניים. נתניהו דחה אז את הטענה שהוא מחרים את בן גביר והסביר כי הוא מבקש לתת לכל אחד "את המקום שלו ואת הכבוד שלו על הבמה לבד". מאז השתנתה מערכת היחסים: בן גביר הפך לשותף בכיר בממשלת נתניהו, השניים ישבו יחד סביב שולחן הממשלה והצטלמו פעמים רבות. משום כך עורר האירוע אתמול אצל אנשי עוצמה יהודית זיכרונות מהתקופה שבה צילום משותף של השניים עדיין נחשב מבחינת נתניהו לעניין רגיש.
לבחירה של בן גביר בבגין היה גם הקשר אישי. הוא סיפר שאמו הייתה בגיל 14 פעילת אצ"ל, הדפיסה כרוזים ואף נעצרה, וכי מורשת המחתרת הייתה חלק מהבית שבו גדל. מבחינתו, המחלוקת שהתפתחה באותו יום נגעה גם בשאלה מי רשאי לתבוע כיום זיקה ישירה למורשת הפוליטית של המחנה הרוויזיוניסטי.
על הרקע הזה בלט גם תוכנן של שתי ההצהרות. נתניהו הזכיר את 16 אנשי האצ"ל ושלושת חיילי צה"ל שנהרגו בפרשת האלטלנה, העלה על נס את החלטתו של בגין למנוע מלחמת אחים והכריז: "מלחמת אחים - לעולם לא". הוא התחייב לפעול להעלאת האלטלנה ממעמקי הים ואף קרא להקמת "ממשלה לאומית רחבה". בן גביר דיבר אף הוא על מורשת בגין ועל הצורך באחדות, אך כרך את הדברים ביחס שהוא מקבל כיום ובטענתו לחרם פוליטי.
78 שנים לאחר שהאלטלנה נצרבה בזיכרון הישראלי כאחד הסמלים הגדולים של הקרע בתוך המחנה היהודי, איתורה המחודש עורר ויכוח פוליטי עכשווי מאוד על הקרדיט, על מורשת בגין ועל היחסים בין נתניהו לבן גביר ערב הבחירות.
התרעות פיקוד העורף