בשיחות סגורות בסביבת שני המחנות מנתחים את האפשרות ואת כדאיותה: בוחנים את המספרים ומנסים להבין אם איחוד כזה יכול להוסיף מנדטים לגוש ולקרב אותו ל-61, או שבפועל רק ירכז ברשימה אחת קולות שכבר נמצאים בתוכו.
גורמים בסביבת "ביחד" טוענים כי בשבועות האחרונים חל שינוי גם בגישה של אנשי איזנקוט. לדבריהם, בסביבת יו"ר ישר! העריכו תחילה שיוכלו להביא את יתר מפלגות האופוזיציה להתייצב מאחוריו כמועמד המוביל, אך נתקלו בהתנגדות חריפה מצד השותפים האפשריים. גורמים בסביבת "ביחד" אומרים כי אנשי איזנקוט הבינו שהם "נתקעו" באזור 24-25 מנדטים. לדבריהם, המספר הזה אמנם מרשים בפני עצמו, אבל אינו מבטיח ניצחון ואינו מעניק לאיזנקוט שליטה בגוש.
לדברי גורמים המעורים בסביבת לפיד ובנט, המסר שהועבר לאנשי איזנקוט היה שכבר היו בעבר גנרלים שסברו כי יתר השחקנים הפוליטיים צריכים להתייצב מאחוריהם, וכי מבחינת בנט ולפיד אין היגיון לבקש ממצביעיהם לקבל למעשה את הטענה שאיזנקוט עדיף על מנהיגי המפלגה שבה בחרו.
לטענת הגורמים בסביבת "ביחד", לאחר שהניסיון לרתום את יתר הגוש מאחורי איזנקוט לא הבשיל, אנשי איזנקוט חזרו לגשש לגבי אפשרויות של איחודים.
גם בשיחות הנוכחיות הגורמים אינם מציגים את האיחוד כעמדה מגובשת של "ביחד". לדבריהם, אנשי איזנקוט אומרים שבכוונתם לסקור את האפשרות, ובצד של בנט ולפיד מבקשים גם הם לבחון את המספרים לפני שיגבשו עמדה.
לדברי גורמים המקורבים להנהגת "ישר!", במצב שבו המפלגה בראשות איזנקוט עומדת על כ-25 מנדטים ויש לה פוטנציאל לצמוח לכיוון 30, אין מבחינת איזנקוט היגיון להיכנס לחיבור שעלול להסתיים ברשימה של כ-35 מנדטים. בסביבתו אף מעריכים כי בנט ולפיד עלולים להרתיע חלק מהמצביעים שאיזנקוט יכול למשוך, ולכן חיבור כזה עשוי לסייע מאוד לבנט ולפיד, אך לא בהכרח לאיזנקוט ולא בהכרח לגוש כולו.
בניתוח שלהם הם מונים את הרקע של איזנקוט כרמטכ"ל, את דימויו הקונצנזואלי ואת יכולתו לפנות גם לקהל ימני, וטוענים כי איזנקוט כבר הצליח להעביר אליו כארבעה מנדטים מהמרחב הזה ולכן עשוי למשוך ממנו קולות נוספים. להערכת גורמים בסביבתו, איזנקוט מסוגל להגיע ל-28 מנדטים לבדו, ובתרחיש של המשך צמיחה אף להתקרב לאזור 30.
המספרים מסבירים את עוצמת הוויכוח. כשבנט ולפיד הודיעו על הקמת "ביחד", הרשימה החדשה פתחה בסקרים באזור 24-26 מנדטים וקיוותה שאיזנקוט יצטרף אליה. לפיד אף הודיע לבנט כי יהיה מוכן לעבור למקום השלישי במקרה של איחוד משולש. בבדיקות שנערכו לאורך הדרך, חיבור של השלושה הגיע לכ-40 מנדטים ואף יותר, אבל שוב ושוב התברר שהרשימה המאוחדת אינה בהכרח מגדילה את הגוש.
באחת הבדיקות קיבל האיחוד 41 מנדטים ומפת הגושים נותרה ללא שינוי; באחרות קיבלה רשימה מאוחדת 38 מנדטים לעומת 39 לשתי המסגרות בנפרד, ובדיקה נוספת נתנה לאיחוד 37 לעומת 39 בנפרד.
השינוי ביחסי הכוחות העלה מחדש גם את שאלת ההנהגה. בסקרים שבהם נבדק חיבור משותף, רשימה בראשות איזנקוט קיבלה יותר מאותה רשימה בראשות בנט, ובבדיקה נוספת רוב מצביעי האופוזיציה שהביעו עמדה העדיפו את איזנקוט לעמוד בראש החיבור. כל הסכמה על איחוד תחייב, לפיכך, הכרעה מי עומד בראש הרשימה, מי המועמד לראשות הממשלה ומי משני ראשי "ביחד" נדרש לוותר פעם נוספת על מעמדו.
בסביבת איזנקוט יש גם מי שמציג גרסה משלו לנסיבות שבהן נולד החיבור בין בנט ללפיד. לדברי גורמים המקורבים אליו, במסגרת המגעים שקדמו להקמת "ביחד" הוצגה לבנט האפשרות שאם לא יסכים לחיבור, לפיד עשוי להתקדם לחיבור עם איזנקוט. בסביבת איזנקוט טוענים כי האפשרות הזאת שימשה אמצעי לחץ שנועד לדחוף את בנט להסכמה. זו הגרסה שמציגים שם, והיא מוסיפה להסביר את החשדנות שבה מתקבלים בסביבת איזנקוט כעת רעיונות לחיבור שמגיעים מהמחנה האחר.
הקשר בין הצדדים לא נותק. בהמשך נועדו בנט ואיזנקוט ודנו בהיערכות לבחירות ובמהלכים הנדרשים להחלפת הממשלה, ואף דיברו על הקמת ממשלה המבוססת על "ברית המשרתים". הפגישות ושיתוף הפעולה לא הבשילו להסכמה על ריצה משותפת, וכעת כל צד מגיע לדיון האפשרי עם חשבון פוליטי שונה.
מאחורי הוויכוח עומדות שתי תפיסות אסטרטגיות שונות בתוך המחנה. רשימה משותפת יכולה להפוך מיד למפלגה הגדולה בישראל, לייצר מומנטום ולחזק מאוד את הטענה שמי שעומד בראשה צריך לקבל את המלצות הגוש לנשיא.
אלא שהמספרים שנבדקו עד כה מעלים את האפשרות שהחיבור ירכז תחת קורת גג אחת מצביעים שכבר נמצאים בגוש, ובמקביל יקשה על איזנקוט למשוך מצביעים מהליכוד לשעבר. בתרחיש כזה תקום מפלגה גדולה בהרבה, אך מספר המנדטים של המחנה כולו לא יגדל - ואף עלול להצטמצם.
בסביבת איזנקוט מביאים בחשבון גם את הסכמי העודפים. גורמים המקורבים אליו מעלים את האפשרות שהאופן שבו יחולקו הרשימות והסכמי העודפים בין מפלגות הגוש ישפיע בסופו של דבר גם על מנדט נוסף, ומדגישים שהמבחן של כל חיבור צריך להיות התוצאה הכוללת ולא רק גודלה של המפלגה שתקום ממנו. בסביבתו אומרים כי השאלה מבחינתם אינה אם רשימה של 35 או 40 מנדטים תייצר כותרת מרשימה, אלא אם בסוף הערב יהיו למחנה די קולות להקים ממשלה.