במערכת הישראלית מייחסים לא-שרעא גם שאיפות אזוריות רחבות יותר. הוא נלחם במשך שנים באיראן ובחיזבאללה ורואה את עצמו כחלק מהמאבק על מעמדו של המרחב הסוני מול הכוח השיעי. לפי הערכות של גורמים ישראלים הבקיאים בזירה, אם לבנון או עיראק ייקלעו בעתיד להתפרקות פנימית, א-שרעא עשוי לבקש לעצמו תפקיד פעיל יותר בהגנה על אוכלוסיות סוניות.
מדובר בהערכה ישראלית לגבי האופן שבו עשויות להתפתח שאיפותיו האזוריות, ולא במהלך שעליו הכריז. האפשרות שסוריה החדשה תשמש בעתיד משקל נגד לאיראן ולחיזבאללה מעוררת עניין רב גם בוושינגטון.
גם באנקרה מביאים בחשבון את המחיר האפשרי של הידרדרות. גורמים בישראל מעריכים כי העוצמה שהציגה ישראל מול חיזבאללה ואיראן, ובייחוד היכולת שלה לפעול מול מערכי הגנה אווירית, השפיעה על מאזן ההרתעה האזורי. הטורקים יודעים שעימות עם ישראל יהיה שונה מאוד מהמערכות שניהלו בזירות אחרות בסוריה. הצבת מערכות שיאיימו על חיל האוויר עלולה להביא לעימות ישיר, ולפי ההערכה בישראל השיקול הזה נמצא גם בחישובים של אנקרה.
במקביל מתקיימים גם מגעים בין ישראל לסוריה. השיחות עוסקות בין היתר בנוכחות הצבאית הטורקית, בנשק שמספקת אנקרה ובאפשרות להגיע להסדר ביטחוני רחב יותר בין ירושלים לדמשק. א-שרעא מבקש לצמצם את הפעילות הישראלית בשטח סוריה ולהחזיר בהדרגה את הריבונות הסורית. הדרישה הישראלית היא שכל הסדר יבטיח שלא יצמח לאורך הגבול איום חדש ושכוחות זרים לא יבססו נוכחות שתסכן את ישראל.
למרות המתיחות, ההערכה העולה מהשיחות הסגורות אינה שעימות ישראלי-טורקי הוא תוצאה בלתי נמנעת. השאלה שתכריע היא אם ניתן יהיה ליישב בין הניסיון הטורקי להעמיק את השפעתו בסוריה לבין הדרישה הישראלית למנוע יצירת איום צבאי חדש ולשמר את חופש הפעולה שלה. א-שרעא והאמריקנים נמצאים בתווך, בניסיון לגבש הסדרה שתאפשר לסוריה החדשה להתייצב בלי שהמאבק על דמותה יידרדר לעימות ישיר בין ירושלים לאנקרה.
התרעות פיקוד העורף