האמריקנים כבר הוכיחו לאחרונה כי אינם מגלים סובלנות לצעדים מסוג זה. בחודש שעבר מתחה ארצות הברית ביקורת חריפה על אירלנד שהעבירה חקיקה דומה, והזהירה מפני השלכות בלתי מכוונות עבור כמעט אלף חברות אמריקניות הפועלות בה. במקביל, טראמפ איים באמברגו סחר מלא על ספרד, שאסרה בשנה שעברה יבוא סחורות מהתנחלויות, במסגרת עימות רחב יותר סביב סירובה לאפשר לארצות הברית להשתמש בבסיסיה הצבאיים לפעילות באיראן.
ברנהאם נערך להכריז על סנקציות נוקשות נגד ישראל בגין הרחבת הבנייה, והוא זוכה לגיבוי של לפחות 140 חברי פרלמנט מהלייבור. הללו דוחפים לכך שהחבילה הבריטית תהיה המחמירה ביותר באירופה ותכלול לא רק סחורות אלא גם שירותים, כולל סנקציות על חברות שיזכו במכרזים בפרויקט E1. עם זאת, גורמים במפלגה מזהירים בשיחות סגורות כי הנשיא האמריקני עלול להטיל מכסים על בריטניה כתגובה. חשש נוסף נובע מחוקי האנטי־BDS הפדרליים והמדינתיים בארצות הברית, שעלולים לחשוף חברות אמריקניות לקנסות ולמאסר אם ישתפו פעולה עם החרם.
חבר פרלמנט מטעם הלייבור אמר ל"טיימס" כי מערכת היחסים המסחרית והדיפלומטית עם ארצות הברית שברירית גם כך. לדבריו, זו תהיה תמימות להאמין שבריטניה יכולה להטיל סנקציות על ישראל מבלי להתמודד עם השלכות כלכליות ופוליטיות. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, כבר כינה את הצעד הישראלי "מעשה הרסני ובלתי מקובל", בטענה שהוא מסכן את היתכנותו של פתרון שתי המדינות.
הסוגיה הנפיצה מאיימת להעיב על פגישתם הראשונה של ברנהאם וטראמפ, המתוכננת להיערך בניו יורק בחודש הבא במהלך העצרת הכללית של האו"ם. ברנהאם, שבעת כהונתו כראש עיריית מנצ'סטר רבתי כינה את הנשיא האמריקני "רעיל" ו"מפלג", ניסה להנמיך את הלהבות בראיון שהעניק לערוץ 5 הבריטי. לדבריו, יש לו הרגל לומר את מה שהוא מרגיש, אך כפוליטיקאי הוא תמיד מחפש למצוא חיבור אמיתי עם אנשים.
על פי הדיווח, שר הסחר הבריטי, כריס ברייאנט, אישר בפני חברי ועדת העסקים והסחר של הפרלמנט כי החרם המתוכנן יחול על כל תנועת הסחורות והשירותים אל המאחזים וההתנחלויות ומהם. בעוד שבעבר הסתפקה לונדון בגינוי ובבחינת אפשרויות אך נמנעה מתמיכה בחרם רשמי, ברייאנט הבהיר כעת כי קיימים טיעונים מוסריים ומשפטיים "חזקים מאוד" למהלך מעין זה.
השר אישר כי משרד העסקים והסחר ומשרד החוץ הבריטי עמלים במשותף על גיבוש האיסור המקיף. "אנו עובדים על הפרטים המדויקים של אופן יישום המהלך", ציין ברייאנט, והדגיש כי החשש המרכזי בלונדון נוגע כעת דווקא לתחום השירותים. בין היתר, הביע השר דאגה מכך שחברות בריטיות עלולות לספק משכנתאות לבנייה בהתנחלויות, לפעול כסוכנויות נדל"ן לנכסים באזורים אלה, או להעניק שירותי ראיית חשבון ועריכת דין.
באשר למועד כניסת החרם לתוקף, הסביר ברייאנט כי האתגר המרכזי הוא יצירת מנגנון אכיפה יעיל ובר-ביצוע. לדבריו, שימוש במשטר הסנקציות הקיים יהיה "טוב יותר" מאשר חקיקת חוקים חדשים, תהליך שעלול להימשך זמן רב ולהיתקל בעיכובים. "אנו מנסים לרדת לפרטי פרטים לגבי האופן שבו זה ייראה, וייתכן שחקיקת הסנקציות הקיימת תהווה את הבסיס המשפטי לאיסור", אמר לפרלמנטרים.
התרעות פיקוד העורף