"אני כבר קיימתי שתי פגישות עם בני גנץ, כי בסך הכל, שוב, גם אם בעמדות המדיניות אנחנו לא מגיעים מאותו מקום, בסדר העדיפויות הלאומי הנדרש כרגע, שזה ממשלה ציונית רחבה, חוק שירות שמחייב את כל אזרחי ישראל ועוד נושאים, רפורמה משפטית בהסכמה רחבה אבל ולא כזו שרק משתלטת פוליטית על המערכת המשפטית, אלה דברים שאנחנו שותפים להם", אמר ארדן.
בהמשך הוסיף: "אבל בהחלט יש עוד שותפים אפשריים, הזכרת את ירון זליכה, אני חושב שיש לו מצע מאוד מעניין בתחום שאני שומע כמעט מכל אזרח שאני פוגש, כשאני מסייר בקניונים וברחובות וזה המצוקה של יוקר המחיה בישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות בעולם, כמעט אין אזרח שלא מרגיש את זה, כמעט אין אזרח שלא מעלה את זה ולכן שותפות כזו עם ירון זליכה והמפלגה הכלכלית היא גם שותפות שיכולה לבוא בחשבון".
אלא שהמכשול המרכזי במגעים אינו רק אידיאולוגי. שאלת ההובלה עומדת בלב השיחות, כאשר גם גנץ וגם ארדן רואים בעצמם מועמדים טבעיים לעמוד בראש המסגרת, ואף אחד מהם אינו ממהר להתנדב למקום השני.