בנושא הגיוס הציב את עצמו גם מול נתניהו וגם מול איזנקוט: "ביבי מדבר על 50 אחוז פטור, גדי מדבר על 30 אחוז פטור, אני על 0 פטור". לדבריו, מתווה שישאיר 30% בחוץ יקרוס בסופו של דבר לפטור רחב בהרבה. בנט גם הקשיח את השפה הביטחונית. "מי שמפריח בלוני טרור לישראל דינו מוות", אמר, וסיפר שכראש ממשלה הורה על רכישת חימושים שנועדו לסייע בהתמודדות עם מערך ההגנה האווירית האיראני במסגרת ההכנות לתקיפה. מול איראן הוא מציע מערכה מתמשכת - צבאית, כלכלית, דיפלומטית וסייברית - שמטרתה להאיץ את היחלשות המשטר.
גם בלי 61
נתניהו ניצב אפוא מול דרישות מנוגדות עוד לפני שנפתח המו"מ הקואליציוני: בנט ואיזנקוט מתחרים על מי יציג מתווה גיוס מחמיר יותר; ש"ס דורשת להסדיר את הסוגיה כתנאי לכניסה לממשלה; והליכוד כבר מאותת שהוא מוכן לדון בדרישה הזאת עוד לפני השבעת הממשלה. חוק הגיוס עשוי להיות אחד התנאים המרכזיים במשא ומתן על הקמת הממשלה הבאה.
ליברמן שומר מרחק
בסקר מעריב של סוף השבוע עומדת האופוזיציה הציונית על 59 מנדטים, בעוד גוש הקואליציה על 43, ועם חמשת המנדטים של וינטר מגיע ל-48 בלבד. המפלגות הערביות מקבלות יחד 13 מנדטים - 8 לרשימה המשותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד ו-5 לרע"ם - אך אינן משויכות בחישוב הזה לאחד משני הגושים.
היתרון של האופוזיציה הציונית עדיין אינו מייצר רוב אוטומטי לממשלה חלופית. איזנקוט יכול להיות המפלגה הגדולה ביותר ועדיין לגלות שהמספרים אינם מסתדרים לקואליציה. בנט רוצה להישאר אלטרנטיבה עצמאית; ליברמן אינו רוצה להפוך לסרח עודף של מועמד אחר; גולן מבקש לשמור על עצמאות מפלגתו; וגנץ וארדן עסוקים כרגע קודם כול בהישרדות שלהם עצמם. הקרב על ראשות הממשלה כבר החל, אף שההרכב שיוכל לייצר ממשלה חלופית לנתניהו עדיין רחוק מסגירה.
כך נראית המערכת ערב השבוע החדש: בימין מנסים למנוע אובדן קולות, במרכז מנסים להרכיב רשימות שיצליחו בכלל לעבור את אחוז החסימה, ובין המפלגות הגדולות כבר מתנהל הקרב על הנהגת המחנות. הגשת הרשימות המתקרבת תחייב את המפלגות לסגור את החיבורים, אבל שאלת הקואליציות תישאר פתוחה גם אחריה. עוד לפני יום הבחירות יוכרעו כמה מהשאלות שישפיעו ישירות על התוצאה: אילו רשימות יעברו את אחוז החסימה, כמה קולות יאבדו מתחתיו, ומי מראשי המפלגות יגיע לקלפי כשבידיו מסלול אפשרי לרוב של 61.
התרעות פיקוד העורף