הדיון באבטחת שני ראשי המפלגות מקבל משמעות נוספת לנוכח דברים שאמר כהן עצמו רק בחודש שעבר. הוא סיפר אז כי הוועדה בוחנת תוכנית המכונה "מאוימי מלחמת התקומה", שנועדה לבחון את צורכי האבטחה של מי שכיהנו ומכהנים בתפקידי שר הביטחון והרמטכ"ל. לדבריו, הבחינה נעשית בהתאם לרמת האיום. התוכנית נוגעת במישרין לאיזנקוט, שכיהן כרמטכ"ל, בעוד עניינו של גולן, שכיהן כסגן הרמטכ"ל, מובא לדיון בעקבות הפנייה בעניינו ותמונת האיומים עליו.
גם פעילותו הציבורית בשנים האחרונות הפכה לחלק מהוויכוח סביב המינוי. עד דצמבר 2024 שימש כהן פרשן בערוץ 14. לאחר שעזב טען כי נעשה נגדו "סיכול ממוקד" בשל בחירתו לקיים את מצוות התורה. במסגרת הופעותיו בתקשורת השמיע עמדות נחרצות כלפי מתנגדי הממשלה וגם מתח ביקורת קשה על הדרג הצבאי.
באחד הראיונות טען כי מתנגדי הממשלה מונעים מ"שנאה עזה" המשפיעה על שיקול דעתם. בהתייחסו למחדל השבעה באוקטובר הטיל כהן אחריות ישירה על הדרג הצבאי, מתח ביקורת על הקריאות לפטר את הדרג המדיני וטען כי תפיסת הביטחון של צה"ל היא שהובילה לאסון.
הרקע הזה צפוי לעמוד ברקע הדיון היום, שבו יידרש כהן לעסוק באבטחתם של שניים מבכירי צה"ל לשעבר שהפכו ליריבים פוליטיים בולטים של הממשלה ושל ראש הממשלה. הוועדה תבחן את תמונת האיומים ואת השיקולים המקצועיים הנוגעים לאבטחת אישים, ובסיום הדיון אמורה לגבש את המלצתה בשאלה אם יש צורך באבטחה רציפה לגולן ולאיזנקוט בתקופת הבחירות ובהיקפה.
התרעות פיקוד העורף