אם לא נאמץ חשיבה חדשה ויצירתית נתקשה לשרוד בעתיד הנראה לעין. החשיבה החדשה צריכה להיות שילוב משנתו של אלוף (במיל') יצחק בריק בנוגע לצורך לבנות צבא חזק בהרבה מזה הנוכחי לצד הבנה פסיכולוגית ושימוש בכלים פסיכולוגיים – מה שמעולם לא נעשה – כדי לשפר את מצבנו.
לא צריך לספר לקורא כמה המצב חמור מאז השבעה באוקטובר. העדות הטובה ביותר לכך היא גופנו המדבר: עלייה בשכיחות בעיות לבביות, עליה בשימוש בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון, כך גם הפרעות בשינה ופניות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. הקטל בדרכים האמיר אף הוא בצורה מובהקת עדות ללחץ שבו אנו מצויים. משאלים מראים שרוב גדול בציבור חרדים להישנות אירועים דוגמת השבעה באוקטובר וחרדים לגורלה של המדינה בטווח השנים הנראה לעין.
לאחר מלחמה של שלוש שנים למעשה לא נצחנו באף חזית מרכזית (עזה, לבנון ואיראן). נכון שהשגנו הישגים צבאיים משמעותיים – כבשנו שטחים וחיסלנו את הנהגת אירן, חיזבאללה וחמאס. אבל המלחמה בין מדינה דמוקרטית לבין ארגוני ומדינות טרור זקוקה לסקלה חדשה. תעיד על כך חוסר יכולתה של אמריקה להכניע את איראן.
כשמצד אחד ניצבת מדינה דמוקרטית ומצד שני ארגון ומדינת טרור כל התפיסה חייבת להשתנות. ניצחון הינו כיבוש מוחלט של השטח, הישארות שם והכנעת הטרור בדומה למה שקורה ביהודה ושומרון או הפלת השלטון כפי שיחלנו לו באיראן וכשזה לא קורה הרי אין ניצחון והמלחמה יכולה להמשך ללא הגבלה. על כן צריך להיות ברור לכולנו – מה שרגשית מאוד קשה לקבל – שלאחר שלוש שנים של מלחמה עם אלפי קורבנות מצידנו חייבים להגיע למסקנה הקשה שאין ביכולתנו להכניע אף אחד מאויבנו, אפילו לא את חמאס לבדו. המצב הזה דורש חשיבה חדשה. זאת משום שעד עתה המודל היה "צה"ל חזק ותנו לו לנצח".
העולם כולו נגדנו – אף הוא דורש חשיבה רעננה. נכון, לא בצענו שום רצח עם ונלחמנו על קיומנו אבל מה לעשות שהעולם לא מבין זאת. בעולם של היום לא חשוב להיות צודק משום שנתון זה הינו אולי אחרון ברשימת השיקולים של המדינות בעולם. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה ישכנע את מדינות העולם לתמוך בנו יותר ואולי לשנוא אותנו פחות?
זאת משום שקשרים עם מדינות העולם הינו עוד מרכיב חשוב בביטחון הלאומי שלנו. מעבר לנזקים הנגרמים לנו עקב ההסתייגות העולמית מישראל בשטחים רבים ושונים – כלכלה, מדע, ביטחון ועוד, הסתייגות הכוללת כעת גם את ידידתנו הגדולה, ארצות הברית - יש לתופעה זאת מרכיב רגשי מרכזי שפוגע בחוסן הלאומי שלנו. כל אחד מאתנו רוצה להיות גאה בכך שהוא ישראלי ולא מתבייש בזהותו. תעיד על כך פרץ השמחה שניכר במחוזותינו על כל הצלחה ישראלית ברמה הבינלאומית. כך שעוינות העולם כלפינו מחלחלת, על פי רוב באופן סמוי, אל תוכנו, ופוגעת בחוסן הרגשי של כולנו.
האם יש פתרון יצירתי למצבנו? יש תחום אחד שמעולם לא נלקח בחשבון ולא שולב בחשיבה האסטרטגית שלנו – פסיכולוגיה. יהיו שיזלזלו, מציע לכולנו לא לזלזל בתהליכים רגשיים שמנווטים את כולנו והם אלה שכידוע עומדים מאחורי החלטות גדולות על אף שכלפי החוץ הנימוקים יהיו רציונאליים למכביר.
מה אני מציע?
תוכנית שלום – אני מניח שהקורא הממוצע, במקרה הטוב, מרים גבה, אבל כדאי שתקשיבו על איזה תוכנית שלום מדובר וכיצד מגייסים את מדע הפסיכולוגיה לטובת הביטחון הלאומי שלנו. היום כבר כל אחד צריך להבין שהביטחון הלאומי שלנו קשור קשר הדוק להבנה פסיכולוגית שלנו את עצמנו כמו גם הבנה של נפש אויבנו.
אנו יוצאים בהכרזה שהעולם יאהב לשמוע – "ילד יהודי שווה לילד ערבי", "אזרח ערבי שווה לאזרח יהודי". כולנו שווים. תוכנית השלום שלנו היא הפוכה מכל תוכניות השלום שהיו בעבר – היא לא מתחילה בהסכמים וויתור על שטחים היא מתחילה בשינוי בשטח ויכולה לקחת החל ממספר שנים וכלה במאה שנים. המיוחד בה הינו שהיא לא דורשת משום צד לוותר על מה שהוא לא יכול - לדידנו על שטחי מולדת ולדידם זכות השיבה.
אז מה כן?
תוכנית זאת ישימה ליהודה ושומרון ששם אנו שולטים ולא לרצועת עזה. המטרה הינה פשוטה להביא את הפלסטינים ביהודה ושומרון להתייחס למדינת ישראל כפי שערביי ישראל מתייחסים אליה. נכון, לא מושלם אבל בהחלט מאפשר חיים משותפים. איך יראו ההסכמים בסוף הדרך – זה פחות חשוב. היום אנו נמצאים בקיבעון מחשבתי – שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת ואולי אוטונומיה? יש מיליון דרכים יצירתיות של חיים משותפים. כשהתנאים בשטח ישתנו הפתרון יהיה אפשרי, אם הם לא ישתנו לא יהיה שום פתרון. חשוב לציין, התוכנית הפסיכולוגית היא במקביל לתוכניתו של אלוף במיל יצחק בריק לחיזוק צבא הגנה לישראל. ללא עוצמה ישראלית שום תוכנית לא תעבוד.
אציג לפניכם כעת רשימה חלקית של התערבויות פסיכולוגיות שיכולות לאורך זמן לחולל שינוי.
חמש שנים לימדתי במכללה הערבית בחיפה ואני יכול להעיד שאין דבר שהסטודנטים שם רצו יותר מאשר הדרכה בגידול ילדיהם על פי קריטריונים מערביים. על כן, לא רק ראש הממשלה, אפשר לספר כיצד מתנהלים העניינים בנושאים שונים אצלנו, להתעניין כיצד הם מתנהלים אצלם, להציע פרויקטים רבים ושונים החל מהדרכת הורים, דרך דיון בהבדלים הבין תרבותיים בינינו וכיצד מגשרים עליהם – נושא שמניסיוני קרוב מאוד לליבם - וכלה בנושאי חינוך רבים. הם מחכים ואנחנו כרגיל מתעלמים. זוהי חברה שמעריכה כוח אבל באותה המידה מחפשת קשר – שילוב של שניהם יקדם אותנו.
התרעות פיקוד העורף