להקדים תרופה למכה: ישראל כבר ערוכה להיכנס חזיתית בבריטניה | פרסום ראשון

בישראל מדגישים כי טרם התקבלה, ככל הידוע, החלטה בריטית סופית על היקף החבילה ועל הצעדים שייכללו בה. האפשרויות שעל הפרק נעות בין מהלך חלקי או מותנה לבין הגבלות רחבות יותר, ובירושלים נערכים לתרחיש המחמיר.

ההערכה בישראל היא שהאפשרות להכרזה כבר בימים הקרובים קשורה גם ללוח הזמנים הפוליטי בבריטניה. ועידת הלייבור תתקיים בסוף ספטמבר, וברנהאם, שנכנס לדאונינג סטריט ביולי, נמצא תחת לחץ מצד האגף השמאלי במפלגתו ומצד מצביעים שעברו או מאיימים לעבור לירוקים. בירושלים מעריכים כי הממשלה הבריטית עשויה לרצות להגיע לוועידה לאחר שכבר הציגה צעד ממשי נגד מדיניות ישראל ביהודה ושומרון.

"זה נובע מפוליטיקה פנימית, פר אקסלנס", אומרים גורמים ישראלים. בישראל מנסים לפעול מול לונדון לקראת ההכרעה, אך מעריכים כי המניעים הפוליטיים הפנימיים שמאחורי המהלך מקשים על הניסיון להשפיע עליו".

ההיערכות בישראל נשענת גם על הצהרות פומביות של הממשלה הבריטית. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע ב-19 באוגוסט כי ממשלת בריטניה תציג "בשבועות הקרובים" חבילת צעדים מקיפה בעקבות החלטת ישראל לקדם את תוכנית E1. לדבריו, החבילה נועדה בין היתר להטיל סנקציות על מי שמעורבים בהרחבת ההתנחלויות. במקביל זומנה הנציגות הישראלית בלונדון לשיחת מחאה, ומיליבנד דרש משר החוץ גדעון סער לעצור את תוכנית E1 ולמשוך את המכרז שפורסם.

יום לאחר מכן הובילה בריטניה הצהרה בינלאומית משותפת נגד המהלך ב-E1, שעליה חתמו שורה ארוכה של מדינות באירופה ומחוצה לה. בהצהרה אף הוזהרו חברות שלא להתמודד במכרזי הבנייה, בשל ההשלכות המשפטיות והתדמיתיות האפשריות. העמדה הבריטית היא שהבנייה ב-E1 עלולה לנתק את הגדה המערבית ממזרח ירושלים ולפגוע בהיתכנותה של מדינה פלסטינית עתידית.

במערכת הבריטית נבחנת גם האפשרות לאסור או להגביל מסחר בסחורות ובשירותים הקשורים להתנחלויות. יותר מ-140 חברי פרלמנט מהלייבור הביעו תמיכה באיסור סחר עם ההתנחלויות.

אם ייכללו במהלך גם שירותים, ההגבלות עשויות לחול לא רק על יבוא מוצרים אלא גם על פעילות עסקית ופיננסית הקשורה להתנחלויות. בדיון הבריטי על המהלך עלה גם הקושי להבחין בפועל בין פעילות כלכלית בהתנחלויות לבין עסקים ישראליים ופלסטיניים אחרים, והחשש מפגיעה בעסקים פלסטיניים.

בריטניה כבר נקטה בשנים האחרונות צעדים נגד ישראלים וגורמים הקשורים להתנחלויות. ממשלת הלייבור הטילה כמה חבילות סנקציות על מתנחלים, ארגונים וגופים שנקשרו באלימות בגדה, ואף נקטה צעדים נגד דמויות פוליטיות ישראליות. היא גם החמירה את ההנחיות לעסקים בריטיים וקראה להם להימנע מפעילות כלכלית ופיננסית בהתנחלויות. האפשרות שנבחנת כעת עשויה להרחיב את המדיניות מסנקציות ממוקדות על יחידים וגופים להגבלות מחייבות על הסחר בסחורות ובשירותים הקשורים להתנחלויות.

בישראל מייחסים את ההחמרה במדיניות הבריטית גם לשינוי הפוליטי בלונדון מאז כניסתו של ברנהאם לתפקיד. עוד לפני שהגיע לדאונינג סטריט הוא מתח ביקורת על מדיניות בריטניה כלפי ישראל במהלך המלחמה בעזה וקרא להגברת הלחץ על הממשלה בירושלים.

בירושלים כבר דנים גם בתגובה האפשרית. בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית על הצעדים שישראל תנקוט, וגורמים ישראליים אינם מפרטים אם התגובה תהיה דיפלומטית, כלכלית או תכלול צעדים אחרים. גורמים מדיניים מבהירים כי ישראל אינה מתכוונת לעבור על מהלך בריטי כזה ללא תגובה.

אחת האפשרויות שעלו בדיונים בישראל היא הוצאתם או צמצום השתתפותם של הנציגים הבריטים במרכז הבינלאומי לתיאום הפעילות בעזה. ישראל כבר השתמשה בצעד דומה מול הולנד בעקבות המהלך ההולנדי נגד סחר עם ההתנחלויות, כאשר הרחיקה נציגים הולנדים ממנגנון התיאום בעזה.

האפשרות להשתמש באותו כלי גם מול בריטניה נבחנת, אך טרם התקבלה החלטה בעניין. לפי גורמים מדיניים בישראל, גם הממשל האמריקני פעל מול לונדון בנושא והעביר לבריטים מסר נגד הכוונה לנקוט את הצעדים הנבחנים. לא נמסר על עמדה אמריקנית פומבית המתייחסת לחבילת הצעדים הבריטית הנבחנת כעת, אולם הממשל הביע בעבר התנגדות לצעדים דומים במדינות אחרות. בנוסף הועלו בבריטניה שאלות באשר להשלכות האפשריות של איסור מסחרי על ההתנחלויות לנוכח חוקי anti-boycott בארצות הברית.

ההתפתחויות מגיעות לאחר תקופה ארוכה של הידרדרות ביחסים המדיניים בין ירושלים ללונדון. לצד הצעדים שננקטו נגד מתנחלים וגופים הקשורים להתנחלויות, בריטניה הגבילה בעבר גם רישיונות יצוא ביטחוני לישראל. למרות המתיחות המדינית, הקשרים הביטחוניים בין המדינות נמשכים. גורמים מדיניים מציינים כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין בריטניה לישראל מתקיים גם בתקופה שבה הממשלה בלונדון נוקטת קו ביקורתי חריף כלפי הממשלה בירושלים.

בדיונים בישראל מובאת בחשבון גם האפשרות שהמפה הפוליטית בבריטניה תיראה אחרת בעתיד. ממשלה שמרנית או ממשלה שבה Reform UK תהיה גורם מרכזי צפויה, להערכת גורמים מדיניים, להיות ידידותית יותר לישראל מממשלת הלייבור הנוכחית. השיקול הזה נלקח בחשבון גם בדיון על עוצמת התגובה הישראלית: בירושלים מבקשים להגיב למהלך בריטי אם ייצא לפועל, אך גם להימנע מפגיעה ארוכת טווח ביחסים עם גורמים פוליטיים שעשויים לחזור לשלטון.

ברקע הדברים עומדת גם העובדה שלישראל אין כיום שגריר קבוע בלונדון.  מועמדותו של צחי ברוורמן לתפקיד עדיין עומדת על הפרק, אך הליך המינוי מתעכב מול נציבות שירות המדינה בעקבות ההליכים בעניינו. לפי גורמים מדיניים, התקיים לברוורמן שימוע נוסף בנוכחות עורכי דינו וטרם התקבלה הכרעה; ההערכה היא שהמינוי לא יושלם לפני הבחירות. בירושלים אינם סבורים שנוכחותו של שגריר הייתה מונעת את המהלך הבריטי, אך מציינים כי בתקופה כזאת יש חשיבות לשגריר קבוע בעבודה מול דעת הקהל ומול המערכת הפוליטית בבריטניה, ובכלל זה השמרנים ו-Reform UK.

אם בריטניה תחליט להטיל הגבלות ישירות על הסחר עם ההתנחלויות, יהיה בכך מעבר מהסנקציות הממוקדות שהפעילה עד כה נגד יחידים וגופים להגבלה ישירה של פעילות מסחרית. בישראל מעריכים כי יכולתם לשנות את הכיוון הבריטי בשלב הזה מוגבלת. במקביל לניסיונות להשפיע על ההחלטה לפני שתתקבל, בירושלים כבר נערכים ליום שאחריה - ולתגובה ישראלית אם הצעדים אכן יוכרזו.