בסופו של דבר התקבלה הצעת הפשרה של בג"ץ - האיסור על דיווח בזמן אמת יידון מחדש בוועדת הבחירות המרכזית. ביום ראשון תתכנס וועדת הבחירות המרכזית ותחליט אם לקבל את חוות דעתו של השופט נעם סולברג בנושא - או תכריע בניגוד לדעתו.
הוועדה מורכבת ממטה הועדה הגורם המקצועי, ומגוף פוליטי שמונה 30 חברים שהמפתח של החברות בו היא שכל מפלגה מעבר לגודל מסויים יש לה נציגים- יחסי לגודל המפלגה. כלומר לליכוד רוב שם. לאחר מכן יתקיים דיון בבג"ץ נוסף בנושא, ובכל מקרה ניתן לעתור נגד החלטת הוועדה לבג"ץ.
כבוב: "במה בניגוד למה שקבעו?".
בומבך: "טענו שהעניין לא נדון בכלל אלא נדחה. העניין כן נדון כמה פעמים בבית המשפט".
וילנר: "לא בסוגייה כזו".
בובמך: "סולברג יכול לדון בהגנת הפרטיות".
וילנר: "יש טענה שזה לא שהוא דן בחוק הפרטיות הוא רשות שדנה בשאלה האם מותר לעשות את מה שעשו להעביר מידע. כראש רשות מנהלית הוא בהחלט רשאי לבוא ולומר שיש פגיעה בפרטיות ולכן הם אינם רשאים להעביר את החומר".
בובמך טוען שהחלטה לא הייתה תשתית עובדתית. "אם השופט סולברג היה דן בכך הוא היה זורק את העתירה מכל המדרגות". וילנר: "כנראה שלא".
השופט אלכס שטיין: "אם יש משקיף נניח שמטריד מינית אסור להרחיק אותו? זו התנהגות בניגוד לחוק. אם יש ראיות שמישהו פועל בניגוד לחוק הוא לא יכול להתערב?".
השופט כבוב: "איפה היה המחוקק? הוא לא הקים וועדה".
בומבך: "גם מפלגה נוספת נפגעת מזה ש"ס", וילנר: "הם לא הגיבו לעתירה". בומבך: "לליכוד תוכנה ייעודית שהשקיעה בזה. היום יש יישומונים".
שטיין הוסיף: "אין שום בסיס חוקי לניטור של אנשים".
שטיין: "מרגע שיש מאגר ומתוכו אתה יכול להצביע ומי לא הצביע. אני קם בבוקר בבחירות ומספר לכולם שאצביע אבל הולך לים אין לי חשק להצביע פתאום כולם יגידו שלא הצבעתי זה כניסה למידע אישי אודותיי. אין ספק שיש כאן פגיעה בפרטיות".
וילנר: "הוא מכריע בלי להעביר את העניין לועדה". מיליקובסקי: "אין סעיף חוק מפורש שמתיר את העברת המידע הזה". וילנר: "צריך סמכות עדיין".
מיליקובסקי: "די לי בסמכות טבועה. אם היו"ר אחראי על פעילותה מכח סמכותו הוא צריך שהפעלת הסמכות לא תהיה כרוכה במעבר על החוק. השופט סולברג סורק את חוק הבחירות במסרקות ברזל ולא מאתר סעיף שמתיר את העברת המידע ולכן זה אסור להעביר מידע. הוא נותן דוגמאות רבות למקרים שבהם ניתן היתר להעברת מידע דומה לו והוא אומר שבכל המקרים האלו שהייתה סמכות זו הייתה סמכות היו"ר. ולכן הוא מסיק שיש לו סמכות".
שטיין: "יש בעיה אם הטענה כי חוק יסודות המשפט אומר שאם אין תשובה בדבר חקיקה הולכים להיקש. אבל יש פסק דין הלכה".
הליכוד דורשת מבג"ץ כי יפעיל סמכותו ויוציא צווים על תנאי המופנים כנגד סולברג ושיידרש להסביר: "מדוע לא תבוטל קביעתו וכן החלטתו בבקשה לעיון מחדש בנושא".
בתגובת מפלגת "ישר" נאמר בין היתר: "הבהרת האיסור על העברת מידע אודות הצבעתו של פלוני אינה מונעת התנהלות דמוקרטית. היא מאפשרת פנייה לבוחרים, מאפשרת שכנוע, וכן מאפשרת עידוד הצבעה. ההחלטה מאפשרת לעשות את כל אלה תוך שימוש במערכות מתקדמות כגון אלקטור ומתחרותיה בשוק. כל שהובהר הוא האיסור על העברת נתונים אודות הצבעתו של פלוני מן הקלפי".
בהמשך נטען: "לא כל המפלגות שהגישו רשימות בבחירות נוהגות להשתמש במידע מתוך הקלפי לשם עידוד תומכיהן להצביע. יש יסוד לדעה שמפלגות קטנות לא הספיקו ליצור לעצמן מאגר נתונים רחב ולא בחרו מראש להיעזר בנתוני הקלפי כדי למצות את התמיכה בהן בהצבעה. ובמובן זה, ההחלטה מגדילה את השוויון בין הרשימות השונות.
"כל המפלגות ציפו להחלטה לגבי הוצאת המידע האישי מתוך הקלפי. ההחלטה התקבלה חודשים ארוכים לפני יום הבחירות, והיא משפיעה על ניהול יום הבחירות של מפלגות שבחרו ללכת בנתיב האמור במנותק בכל צדדי הקשת הפוליטית. ובסופו של דבר, ההחלטה מגינה על ציבור הבוחרים ושומרת על פרטיותו ועל זכותו לפרטיות, המעוגנת בחקיקת היסוד. לאור כל אלה, אין לשנות מן ההחלטה".
לעמדת הרשות להגנת הפרטיות, ועדת הבחירות המרכזית, יו"ר הוועדה סולברג והיועצת המשפטית לממשלה יש לדחות את עתירת הליכוד: "יש לדחות את הטענה כי ענייננו ב'שינוי כללי משחק' תוך כדי מערכת בחירות; אין ענייננו בשינוי דיני הבחירות, אלא בהבהרת הדין הקיים... הנוגעים בדבר לא יכלו להסתמך על כך שהנוהג רב השנים בענייננו יוותר על כנו".
"נהפוך הוא", אמרו, "עליהם היה להביא בחשבון את האפשרות כי פרשנות הדין הקיים תהא זו שנקבעה, בוודאי בשים לב לכך שוועדת הבחירות המרכזית לא אישרה בעבר את הנוהג להעביר מידע מהקלפי להיפך, יושבי הראש שלה הציבו סימני שאלה סביב חוקיותו. משכך הדבר, על ההחלטה בענייננו לחול מכאן ולהבא, קרי, החל מיום הבחירות הקרוב. פרשנות הדין הקיים של סולברג היא נכונה ומבוססת ולפיכך אין מקום לשנותה".
השופטים מציעים פשרה בעתירת הליכוד לגבי דיווח מהקלפיות בזמן אמת: פתרון בהסכמה שלפיו ההכרעה בנושא תחזור לוועדת הבחירות, שתתייחס לחוות דעת סולברג בנושא ותכריע.
"הפנייה הייתה לוועדה, לא ליו"ר הוועדה. זה היה הרבה יותר טבעי שהוועדה תכריע, אז יש פה קושי. יכול להיות שצריך להוציא צו על תנאי לעניין הסמכות. אין לנו קושי לעניין הפגיעה בפרטיות. אנחנו מציעים, לנוכח המורכבות, להעביר את זה חזרה לוועדה, שהיא תכריע. אנחנו לא מכריעים. לממש את הפנייה שהוועדה תחליט. החלטת היו"ר תובא בפני הוועדה כחוות דעת מטעמו.
"הפסיקה קובעת שחוות דעת של היו"ר כמשפטן בשאלה משפטית יש לה משקל נכבד, והוועדה תכריע, כשכל החומר יונח לפניה. זה יהיה צריך להיות תוך מספר ימים.
"אחרי ההכרעה, טענות הצדדים יישמרו. נראה לנו שזה הפתרון הכי טוב בנסיבות התיק. עדיף מפסק דין וצווים על תנאי. עדיף בהסכמה. אולי יש קושי בייצוג בו-זמנית של הוועדה וגם היו"ר. אולי היינו צריכים לבקש מהוועדה עמדה. אנחנו מתחבטים. מציעים שתחזירו לוועדה, שהיא תחליט".
התרעות פיקוד העורף