בעוצמה יהודית טוענים כי עד כה, למרות התדרוכים על התקדמות, לא בוצעו הצעדים המשפטיים והטכניים הדרושים להשלמת המהלך. במפלגה יש גם מי שמתנגדים לצירופה של גוטליב, ובסביבת בן גביר מעריכים כי ככל שהליכוד ימשוך את הזמן, האפשרות לצרפה תלך ותתרחק. לצד זאת סבורים שם כי העימות הפומבי בין גוטליב לבין נתניהו ואנשיו עשוי ממילא לסייע לעוצמה יהודית בקרב חלק ממצביעי הימין, גם אם גוטליב לא תצטרף בסופו של דבר לרשימה.
אלא שהקושי המרכזי נמצא כעת בחוק. גוטליב אינה רוצה להתפטר מהכנסת, ובמקביל מבקשת להימנע ממצב שבו תעזוב את סיעת הליכוד ותוכרז כפורשת. להכרזה כזאת יש משמעות ישירה לקראת הבחירות: חוק-יסוד - הכנסת מטיל מגבלות על חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו בסמוך לפרישה, ובהן מגבלה על התמודדות בבחירות הבאות במסגרת מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת. מבחינת גוטליב, לכן, עצם ההסכמה הפוליטית של נתניהו לאפשר לה ללכת אינה מספיקה - נדרש מסלול משפטי שיאפשר לבצע את הפרידה בלי להכניס אותה להגדרת "פורשת".
גוטליב ממתינה להחלטה הזאת משום שהיא עשויה להבהיר אם קיים מסלול קצר יחסית שייתר הליך מורכב יותר בכנסת. בשלב הזה, כל עוד סולברג לא הכריע, אין מבחינת גוטליב מסלול מהיר וסגור שמאפשר לבצע את המעבר.
במקביל נבחנת האפשרות להסדיר את הפרידה באמצעות התפלגות. זהו כבר מסלול פרלמנטרי פורמלי ומורכב יותר, משום שהתפלגות מסיעה כפופה לתנאים הקבועים בחוק הכנסת וטעונה אישור של ועדת הכנסת. הקושי במקרה של גוטליב גדול במיוחד מאחר שמסלול ההתפלגות הרגיל נועד לקבוצה המונה לפחות שני חברי כנסת ומהווה לפחות שליש מהסיעה; גוטליב היא חברת כנסת יחידה המבקשת לעזוב סיעה גדולה. לכן עצם הנכונות של הליכוד לאפשר התפלגות אינה מספיקה, ונדרש למצוא בסיס משפטי שיאפשר לבצע את המהלך בהתאם לחוק ולהביאו לאישור הגורמים המוסמכים.
התרעות פיקוד העורף