מתחת לאחוז החסימה נמצאות כמה מפלגות: "בית ציוני – המילואימניקים" עם 3%, "עמך ישראל" של וינטר עם 2.3%, "הכלכלית החדשה" עם 2%, כחול לבן עם 0.7%, "האחדות" עם 0.7%, "מקום לכולנו" עם 0.5%, מפלגת הציבור החרדי עם 0.4% ו"ישראל תחילה" עם 0.2%.
בחלוקה לגושים, הקואליציה עומדת כאמור על 49 מנדטים, האופוזיציה הציונית על 58 והמפלגות הערביות על 13.
גוטליב מחזקת את בן גביר
בתרחיש הזה איזנקוט נותר במקום הראשון עם 24 מנדטים, בנט עם 15, ישראל ביתנו והדמוקרטים עם 10 כל אחת, עוצמה יהודית עם גוטליב עם 8, הרשימה הערבית המשותפת עם 8, יהדות התורה עם 8, ש"ס עם 7, רע"ם עם 5 וסמוטריץ'–פייגלין עם 4. גם במאזן הגושי השינוי מוגבל: קואליציית נתניהו יורדת ל־48 מנדטים, האופוזיציה הציונית עולה ל־59, והמפלגות הערביות נותרות על 13.
וינטר אמנם מתחזק מעט בתרחיש של מעבר גוטליב לעוצמה יהודית, אך עדיין אינו עובר את אחוז החסימה ועומד על 2.8%. "בית ציוני – המילואימניקים" נותרת עם 3%, "הכלכלית החדשה" עם 1.6%, כחול לבן עם 1.1%, "מקום לכולנו" עם 0.7%, מפלגת הציבור החרדי עם 0.6%, "האחדות" עם 0.5% ו"ישראל תחילה" עם 0.2%.
אחת הנקודות הבולטות בסקר היא היקף הקולות שנותרים מחוץ לכנסת. לפי עורכי הסקר, בשני התרחישים המפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה מרכזות יחד כ־10% מהקולות – שיעור השווה לכ־12 מנדטים.
הנתון הזה משמעותי במיוחד על רקע המגעים האינטנסיביים בימין לקראת סגירת הרשימות. איחוד סמוטריץ'–פייגלין, לפי הסקר, אכן פותר בשלב הזה את בעיית אחוז החסימה של הציונות הדתית, אך במקביל הופך את וינטר לשחקן המרכזי הבא שנמצא בסכנת מחיקה אלקטורלית. במקביל, מעבר אפשרי של גוטליב לעוצמה יהודית מחזק את בן גביר, אך אינו מגדיל את כוחו הכולל של הגוש ואף מעביר מנדטים בתוך המחנה עצמו.
כך, ימים ספורים לפני סגירת הרשימות, הסקר מצביע על אותה דילמה שמעסיקה את ראשי המפלגות: לא רק כמה מנדטים תקבל כל רשימה, אלא כמה קולות יישארו מתחת לאחוז החסימה – וכמה מהם עלולים בסופו של דבר להכריע את המאבק בין הגושים.