ישראל כבר נקטה צעדים מול מדינות אירופיות אחרות שפעלו נגדה. הולנד וספרד הוצאו ממנגנונים הנוגעים לעזה. פרטים נוספים על אותם מנגנונים ועל משמעות הוצאתן מהם לא נמסרו. לדברי הגורם המדיני הבכיר, המדיניות הישראלית היא שמדינות שפועלות נגד ישראל בזירה המדינית לא יקבלו דריסת רגל במנגנונים הנוגעים לעזה.
הדיון בתגובה הישראלית מתנהל על רקע הצהרת שר החוץ הבריטי אתמול (שלישי), שלפיה בריטניה תציג בשבועות הקרובים "חבילת צעדים מקיפה" בתגובה למדיניות ההתנחלויות. בלונדון עדיין לא פירטו אילו צעדים ייכללו בחבילה.
אחת האפשרויות שעל הפרק היא הגבלה או איסור על סחר במוצרים מההתנחלויות, סוגיה שעומדת כבר זמן רב במחלוקת בין ישראל לכמה ממדינות אירופה. לדברי הגורם, הכוונה הבריטית לפעול בתחום הייתה מוכרת לישראל זמן רב לפני אירוע E1, עוד לפני חילופי השרים במשרד החוץ הבריטי. ניסיון להעביר החלטה דומה נעשה בעבר גם במסגרת האיחוד האירופי כולו, ובכמה מדינות - הולנד, ספרד ואירלנד - כבר ננקטו צעדים בכיוון הזה.
המחלוקת בעניין ההתנחלויות אינה חדשה. מדינות רבות באירופה מגדירות את כלל ההתיישבות הישראלית מעבר לקו הירוק כבלתי חוקית, עמדה שישראל דוחה. בישראל אומרים כי אם בריטניה תחליט להגביל את הסחר עם ההתנחלויות, המהלך ייחשב לצעד מדיני נגדה ובהתאם לכך גם תיקבע התגובה.
בישראל מניחים כי העמדה האמריקאית בסוגיה מוכרת לבריטים גם מהשיח הישיר בין וושינגטון ללונדון. משום כך, אין הכרח במהלך ישראלי פומבי שנועד לגייס את הממשל האמריקאי כדי להעביר באמצעותו מסר לבריטניה.
המתיחות עם בריטניה מצטרפת למאבק שמנהלת ישראל זה כשנה וחצי נגד ניסיונות לקדם צעדים נגדה באירופה. בתקופה הזאת הועלו הצעות לפגוע במרכיבים שונים ביחסי ישראל והאיחוד האירופי, ובהם הסכם האסוציאציה ופרק הסחר. גם במפגש האחרון של שרי החוץ האירופים נעשה ניסיון לקדם מהלכים כאלה, אך לא הושגה הסכמה שאפשרה להעבירם.
לדברי הגורם המדיני הבכיר, חלק ניכר ממאמצי הבלימה הישראליים מתבסס על מדינות ידידותיות בתוך האיחוד. יש כיום מספר דו-ספרתי של מדינות באיחוד האירופי שעומדות לצד ישראל לפחות בחלק מהמחלוקות המדיניות המרכזיות. בשנה וחצי האחרונות הושקע מאמץ גם בהידוק הקשרים הישירים עם שרי החוץ של אותן מדינות, כדי למנוע יצירת רוב לצעדים שישראל מבקשת לבלום.
בשבוע שעבר שוב ניכר משקלו של המחנה הזה, כאשר ניסיון לגבש הודעה אירופית משותפת בנושא שהיה שנוי במחלוקת נתקל בהתנגדות של כמה מהמדינות, ובסופו של דבר לא פורסמה הודעה מוסכמת.
המאמץ הזה מלווה בהפניית תשומת לב ישראלית גדולה יותר למדינות מרכז ומזרח אירופה, בשעה שהיחסים עם חלק ממדינות מערב היבשת נעשו מורכבים יותר. ישראל פועלת לחיזוק קשריה עם מדינות מהאזור הבלטי, דרך מולדובה ועד הבלקן. כמה מהן מועמדות להצטרף בעתיד לאיחוד האירופי, ומונטנגרו נחשבת למתקדמת שבהן. חיזוק הקשרים עמן נועד גם להגדיל לאורך זמן את משקלו של המחנה הידידותי לישראל בתוך האיחוד.
גם התקדים הצרפתי נלקח בחשבון. לאחר המהלך הצרפתי להכרה במדינה פלסטינית ישראל נמנעה מתגובה חריפה ומיידית, בין היתר בשל שיקולים מדיניים נוספים. ההתנהלות הזאת ממחישה כי גם מול בריטניה עוצמת התגובה ואופייה ייקבעו לאחר בחינת המהלך הסופי וההשלכות המדיניות הרחבות שלו.
כעת ממתינים בישראל לפרסום חבילת הצעדים הבריטית. אם היא תכלול מגבלות על הסחר עם ההתנחלויות או צעדים משמעותיים אחרים, תיבחר התגובה מתוך האפשרויות שכבר נמצאות בבחינה. בהחלטה יילקחו בחשבון מערכת היחסים עם בריטניה והחשש שמהלך בריטי בתחום הסחר יעודד מדינות נוספות באירופה ללכת בעקבותיה.
התרעות פיקוד העורף