ההיכרות בין נתניהו לבר החלה בשנת 1989. "אלי ארד ושאל אם אני מוכנה לפגוש את נתניהו. ברור שהסכמתי", היא נזכרת ומוסיפה: "הם אמרו לי שביבי רוצה שאצפה בהופעות שלו בטלוויזיה ואנתח אותן, עם יתרונות וחסרונות. שמו קלטת וצפיתי. הוא היה טוב, אבל היה הרבה מה לתקן. הוא הקשיב לכל ההערות שלי.
"עשיתי איתו המון מחקרים. בדקנו לפני הופעה, אחרי הופעה, כתבתי המון תזות ומסמכים. הוא ביקש ממני להגיע גם להופעות פומביות שלו ולנתח אותן, שאל את דעתי על איכות ההופעה, על המסרים, על שפת הגוף, על הכל".
״הייתי היועצת והסוקרת שלו שלוש שנים והדבר הראשון שהבחנתי אצל ביבי הייתה תחושת העליונות הקיצונית שלו. זו הייתה תחושה של עליונות עמוקה, כמעט מפחידה. הוא היה בטוח שהוא מעל כולם. את כל האחרים הוא כינה בזלזול 'פקידים'. אפשר היה לשמוע את הזלזול גם בטון הדיבור. כל יריביו היו, בעיניו, קטנים ועלובים וחסרי משמעות. זה היה הרושם הראשון שלי ממנו ואני זוכרת את זה עד היום".
מפעל חייה של ד"ר בר, הספר "מוח תחת השפעה" אמור להגיע לחנויות בימים אלה. יש בו המון חומר מקצועי, אבל גם המון פוליטיקה וניתוח מדוקדק של רוב הקמפיינים שהיו כאן. עדותה של בר בעלת חשיבות מיוחדת לאור העובדה שהייתה בצוות המצומצם שעיצב את דמותו של נתניהו בתחילת דרכה. כשהייתה עוד בתולית.
במהלך הריאיון הנדיר סוקרת בר את הקמפיינים של המתמודדים בבחירות הקרובות, על ניצניה של מכונת הרעל ועל התנהלותו של נתניהו בשנים האחרונות. לדבריה, "נתניהו הבין שכדי לשרוד הוא חייב לחלק את העם לשני מחנות מקוטבים - ועשה זאת".
בנוסף היא משתפת גם במשבר הגדול שליווה את חייה, מותם של שניים משלושת ילדיהם, בתאונת ירי ובתאונת דרכים. "שמואל (בעלה, ב"כ) ואני איבדנו שני ילדים. ירדו עלינו שני אסונות כבדים מאוד. שוהם, הבת שלנו, נהרגה ב-30 באפריל 2004 בתאונת דרכים בהודו. חודשיים קודם, בפברואר, באנו לבקר אותה שם, בהודו. היא הייתה בת 21 וחצי ונסעה לטיול אחרי צבא עם חבר שלה. אנחנו פינקנו אותה, קנינו לה מכונית בארץ, השבענו אותה לא לנסוע בשום דבר, רק במכונית. הם שכרו אופנוע. הוא נהג והיא נהרגה. שנה אחר כך, ב-2015, נהרג הבן עומר בתאונת אקדח. פליטת כדור. הוא היה בן 37".
התרעות פיקוד העורף