בישראל היה אז רק ערוץ טלוויזיה אחד, עם 100% רייטינג. הסערה פרצה מיד. המדינה כולה דיברה על האירוע, שבעקבותיו נזרק נתניהו מביתו על ידי רעייתו שרה, שלא על מנת לחזור. אבל כרגיל הוא חזר. בזחילה. הקלטת ההיא מעולם לא פורסמה, מסיבה פשוטה: לא הייתה קלטת. מישהו חמד לצון או איים על נתניהו באקדח קפצונים. זה הספיק כדי להריץ אותו לטלוויזיה ולהתוודות בשידור חי על כך שבגד באשתו.
בר ביצעה שורה ארוכה מאוד של מחקרים מדעיים להוכחת התזות והתיאוריות שבנתה במהלך השנים. היא מעולם לא התראיינה, מעולם לא התייצבה מול מצלמה, מיקרופון או פנקס. לא אוף רקורד, לא און רקורד. מעטים מאוד, אם בכלל, העיתונאים הפוליטיים שמכירים אותה. במהלך השנים התמקדה במחקר, שבמהלכו פיצחה את הנוסחה המאפשרת להשפיע על המוח ועל מנגנון קבלת ההחלטות. אותו מנגנון שגורם לנו לבחור במוצר מסוים כשאנחנו עומדים מול מדף המוצרים בסופרמרקט או בקלפי. היום היא מדברת. בפעם הראשונה אי פעם.
לריאיון הזה אין קשר לפוליטיקה, גם לא לבחירות. היא מוותרת באי רצון על האלמוניות שלה. מפעל חייה - ספר של מעל 600 עמודים - יוצא לאור בימים אלה, אחרי שנים של עבודה. זו הסיבה לטיימינג. שם הספר הוא "מוח תחת השפעה", והוא אמור להגיע לחנויות בימים אלה. יש בו המון חומר מקצועי, אבל גם המון פוליטיקה וניתוח מדוקדק של רוב הקמפיינים שהיו כאן. עדותה של בר היא בעלת חשיבות מיוחדת, לאור העובדה שהייתה בצוות המצומצם שעיצב את דמותו של נתניהו בתחילת דרכה. כשהייתה עוד בתולית. בהמשך תבינו, שכל מה שמסעיר את חיינו בשנים האלה, נזרע ונשתל כבר אז, בימים ההם.
נאחזים בחיים
"לאומיות שמסתירה לאומניות"
יש לה גם מסמכים שכתבה לנתניהו על איכות הופעותיו והדרכים לשפר אותה. למשל, מסמך שכותרתו: "הדרכים לחיזוק תדמית המומחה הכוללני". הצורך במסרים ברורים וחד-משמעיים, הצורך להישמע תקיף ושולט בחומר, לא להצטייר כתלמיד הנשאל שאלות על ידי המראיין, אלא להפך, ליטול יוזמה ולהכתיב את קצב הריאיון, כדי שהמראיין ייתפס כ"חסיד".
מסמך נוסף, שיכול להסביר את תחילת בניית ה"בייס" המפורסם של נתניהו שעליו הוא נשען עד היום, נושא את הכותרת "הדרכים להגברת הכריזמה". מופיעות שם הקביעות שומטות הלסת הבאות: "סיפוק הצורך בהערצה עצמית: הערצת המנהיג גורמת לפרט ריגוש והנאה, מאחר שהערצת המנהיג מספקת את הצורך בהערצה עצמית (נרקיסיסטיות), וזאת באמצעות מנגנון 'העברה'. על מנת לחזק סיפוק צורך זה, מעבר לחיזוק ההערצה למנהיג, מומלץ ליצור טשטוש בין האני של המנהיג לאני של הקהל. במובן זה חשוב להדגיש את ממד ה'אנחנו'... בתחום הכריזמה הדגש הוא על תכנים ריגושיים ולא רציונליים. הדגשת העליונות של ה'אנחנו', או לחילופין הדגשת הנחיתות של האחרים השנואים".
תת-סעיף נוסף: "סיפוק הצורך בכוחניות. צורך זה בולט במיוחד בקרב הקולות הצפים ומצביעי הליכוד. סיפוק צורך זה על ידי הפגנת כוח ושליטה בהחלט מחזק את האטרקטיביות של המנהיג. הדגשת הלאומיות שמסתירה מאחוריה את הלאומניות גם משרתת מטרה זו (עם זאת, יש לזכור שהמסר צריך להישאר לאומי, כי אז הוא משרת את שתי המטרות: הצורך בלאומיות שהיא בעלת תיוג חיובי והצורך בלאומניות ללא התיוג השלילי".
"ביבי הרוויח מהטילים"
"השלום נמחק מהקמפיינים"
התרעות פיקוד העורף