"בטוחים שאני לסבית": מירב בן ארי חושפת את החיים מחוץ לפוליטיקה

היא מגדלת את בתה אריאל יחד עם חבר קרוב שחי עם בן זוג, ומודה שהמודל ללא רגש זוגי מורכב פשוט עובד. בריאיון אינטימי היא מבקרת את השמרנות של הכנסת, ומסבירה למה היא לא סופרת את חברי הקואליציה שמבזים אותה

לירון מעוז צילום: דור מלכה
עקבו אחרינו
לירון חאיק מאוז וח"כ מירב בן ארי | צילום: מעריב אונליין

"אני אגיד לך משהו ששונה ממה שיש לרוב האנשים – לנו אין אינטימיות. והיעדר האינטימיות הזה הוא יתרון אדיר. בזוגיות רגילה, האינטימיות היא לפעמים הבעיה. ברור שיש לנו ויכוחים על מה היא אכלה, על סוכר, על חברות או על בית ספר, אבל בתוך הקשר הבין-אישי שלי ושל אופיר אין מטענים רגשיים של בני זוג.

אופיר הוא גיי, יש לו בן זוג עשר שנים, ויש להם ילד שהוא אח של אריאל לכל דבר. אין בינינו את הרגש המורכב הזה שקיים בזוגיות, שלפעמים מחבר אבל לפעמים גם מייצר חיכוך נורא. אני לא עשיתי 'פרק א' של נישואים, היו לי בני זוג אבל לא התחתנתי. הורות משותפת זה פשוט החיים, והרבה אנשים חוששים מזה, אבל זה מודל שעובד מדהים כי הוא מבוסס על חברות ושותפות נטו".

ח''כ מירב בן ארי
ח''כ מירב בן ארי | צילום: אבשלום ששוני

"ממש לא. פרופסור לידיני משפחה אמר לי פעם: 'אתם, האזרחים, מקדימים את הכנסת במאה שנה'. בכנסת עדיין רואים 'אבא, אימא וילד', אין משהו אחר. אני היחידה בכנסת במודל הזה. האזרחים לא סופרים את המדינה – הם מקימים פרק ב', פרק ג', מביאים לבד, עושים ביחד. המערכת הרפואית דווקא כן הולכת עם העם, למשל בטיפולי IVF עד גיל 45, אבל הכנסת נשארה מאחור".

"היא חיה את זה מאז שהיא קטנה. היא מסתובבת איתי באולפנים, בכנסים, בכנסת. היא ילדה עם המון ביטחון עצמי. המזל הוא שאנחנו גרות בעיר (תל אביב) שרובה מתנגדת לשלטון, אז אני מקבלת המון אהבה ברחוב. אבל כשאני הולכת איתה בנתניה, נגיד בקניון, שזו עיר חצי ליכודית, שם לפעמים היא מרגישה יותר נצפית. ברשת יש הרבה איומים וגועל, אז אנחנו מרחיקים אותה מזה. אין לה עדיין טלפון, ואני בפיקוח הדוק על הטאבלט שלה. היא יודעת מי זה ביבי ומי זה בנט, היא מעורבת, אבל אנחנו שומרים עליה".

"ככל שאני לבד יותר זמן, אנשים בטוחים שאני לסבית"

"זו שאלה שמעסיקה אותי המון. איך את מסבירה את כל תושבי הפריפריה האלה שממשיכים להצביע להם? זה כמו לשאול איך אישה נשארת בזוגיות לא טובה, טוקסית ורעילה. את מסתכלת מהצד ואומרת 'וואי, איזו אישה מדהימה, למה היא שם?'. התשובה היא שקשה מאוד לצאת. מעגל הנוחות, גם כשהוא רע, הוא משתק.  לאנשים קשה לעשות בחירה אחרת, לצאת מהבית המוכר. הממשלה הזו מנציחה את החולשה של הפריפריה כדי שהם ימשיכו להזדקק להם. זה ביבי קלאסי. הם לוקחים מהם את הקולות ולא נותנים כלום בתמורה – לא רכבת, לא בריאות, לא חינוך. כשאת רואה כמה כסף מושקע ביהודה ושומרון או בחרדים שלא עובדים, את מבינה שמי שנושא אותם על הכתפיים זו הפריפריה והמרכז שעובדים. וזה נטל כבד מאוד".

"הבחירות האלה הן לא על ימין ושמאל, הן על השאלה איזו מדינה תהיה פה. האם זו תהיה מדינה שבה אישה בקריית שמונה ואישה בתל אביב מקבלות את אותו שוויון הזדמנויות? האם זו תהיה מדינה נורמלית? אנחנו נתקן את הנזקים המטורפים שהממשלה הזו עשתה. נגמרו ימי החסד שלהם".

"זה נורא מצחיק, כי ככל שאני לבד יותר זמן, אנשים בטוחים שאני לסבית. השבוע זה קרה לי פעמיים. מדינת ישראל היא מקום שבו אם אישה לבדה הרבה זמן, ישר חושבים שמשהו לא בסדר. אני מאוד מחוברת לקהילה הלהט"בית, ואם הייתי לסבית לא היה אכפת לי להגיד, אבל אני באמת לא שם.

היו לי שלוש מערכות יחסים רציניות אחרי שאריאל נולדה, עם האחרון אפילו גרנו ביחד כמעט שלוש שנים. אני פשוט בן אדם פרטי ולא חושפת את הזוגיות שלי. עכשיו אני שנה לבד, וקשה למצוא זמן לדייטים בתוך הקמפיין. אבל התפיסה הזו שאם אישה היא דעתנית וחזקה היא חייבת להיות לסבית – זו תפיסה עקומה".

"זה היה טלטלה לאריאל. כשנפרדתי מהבן זוג האחרון שלי, ישבנו איתה – אני, אופיר וצחי (הבן זוג לשעבר). היא בכתה, זה היה לה קשה. זה מחיר שלוקחים בחשבון. אבל אני לא אחת ששוקעת במרה שחורה ובוכה. נגמר? אז נגמר. צריך להתקדם. יש לי חיים, יש לי ילדה, יש לי עבודה. אני לא יכולה להרשות לעצמה לשקוע".

ח''כ מירב בן ארי ולירון חאיק מעוז
ח''כ מירב בן ארי ולירון חאיק מעוז | צילום: אבשלום ששוני

"זה היה מיותר, קצת ילדותי"

"הבנתי את האירוע מאוד מהר. כבר בשמונה וחצי בבוקר כתבתי בקבוצה של חברות שזה המחדל הכי גדול של צה"ל. הייתי בכל מקום – בבתי חולים, במלונות של המפונים, בבארי שבוע אחרי הטבח כשעוד הוציאו גופות. חיפשתי לאנשים את הילדים שלהם. זה רק גרם לי להבין כמה צריך לתקן פה.

הממשלה הזו הפקירה את האזרחים. ראיתי הכל, את כל הסרטונים, את כל הזוועות. אני נלחמת היום כדי שהילדים שלנו יגדלו במדינה נורמלית, כמו שאנחנו גדלנו. פעם הייתה פה הנהגה שאפשר היה להתגאות בה, מודל לחיקוי. היום יש הנהגה שמתעסקת רק בלהחזיק את הכיסא. ביבי הפך את כולנו לבני ערובה של כתבי האישום שלו".

"הכל אותנטי. אנשים אוהבים גובה העיניים. הם רוצים שמישהו יגיד את האמת בלי לפחד. כשאני עומדת מול מירי רגב או מול בן גביר, אני לא ממצמצת. בן גביר הוא טעות היסטורית, ואנשים כמו דודי אמסלם שכחו את המאבק המזרחי ברגע שהם קיבלו ג'ובים. אני אומרת להם את האמת בפרצוף, וזה כואב להם. הם קוראים לי תרנגולת, מבזים אותי, אבל הם לא מבינים שהם פוגעים במוסד הכנסת, לא בי. אני לא סופרת אותם".

"אמרתי פעם לבן גביר שהוא נראה כמו 'קציצר' (דמות מהפיג'מות). זה היה מיותר, קצת ילדותי. אבל מעבר לזה? אני עומדת מאחורי כל מילה. אני גאה שחשפתי את השקרים של מירי רגב ואת השוחד הפוליטי של עידית סילמן. האמת צריכה להיאמר".

"תקני דירה בתל אביב! אל תשרפי את הכסף של הקבע באוסטרליה (צוחקת). וברצינות – עבדתי קשה מאוד כל החיים כדי להגיע לאן שהגעתי. שום דבר לא בא לי בקלות. אני רוצה להחזיר לציבור את התקווה. המטרה שלי היא שיום אחרי שנחליף את הממשלה, נקים ועדת חקירה ממלכתית ונתחיל לרפא את המדינה הזאת".

תגיות:
הורות
/
אימהות
/
מירב בן ארי
/
פודקאסטים על חדשות ואקטואליה מבית מעריב
/
פודקאסטים בנושא רכילות מבית מעריב
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף