אלא שמאחורי הפרשה האישית הסתתרה גם דמות מקצועית שתיעדה בשיטתיות את עלייתו הפוליטית של נתניהו: מחקריה, שנשמרו ומוינו לאורך השנים, בחנו בין היתר את מידת הסמכותיות והכריזמטיות של מועמדי הליכוד הצעירים. באוקטובר 1989 הוביל בני בגין במדד הסמכותיות עם 30.6 נקודות, בעוד נתניהו עמד על 22.9; עד מאי 1991 כבר זינק נתניהו ל־42.9, לעומת 25.7 לבגין. גם במדד הכריזמטיות נרשמה מגמה דומה: נתניהו עלה מ־32.4 ל־51.6, בעוד בגין ירד מ־32.8 ל־25.6.
"זו הייתה החלטה פזיזה, שנבעה מבהלה"
"פעם הוא שיחק לבד על המגרש"
"רוצה עוד דוגמה? ב-25 במרץ 2019 חמאס ירה טילים מעזה למרכז הארץ, גנץ נתן את ריאיון היו-יונית המפורסם שלו, ודונלד טראמפ הכיר ברמת הגולן. ביבי התחזק בסקרים והגדיל את הפער, כי שלושת האירועים האלה שייכים לרבדים החזקים שלו. וכך, למרות הטילים על מרכז הארץ, ביבי לא נפגע. טילים שייכים לרובד ההגנה וההרשמה - רבדים חזקים אצל נתניהו".
"איזנקוט צריך להתמקד רק בנתניהו"
"זו טעות. אני קוראת לזה 'הקולות הקופצים', וזה משמעותי מאוד. יש כאלה שקוראים לזה ה'סוויצ'רים'. בוא נחזור רגע לביבי. כשעבדתי איתו, בתקופה שבדקתי לאורך שנה וחצי את כל המנהיגים הצעירים בליכוד, הוא נתן לי יד חופשית לגמרי במחקרים. עשיתי מה שרציתי, ובין היתר ערכתי מחקרים חוזרים בקרב אותם נבדקים למשך תקופה ארוכה. לא החלפתי קבוצות מיקוד, בדקתי את אותם האנשים שוב ושוב. גיליתי שגם אצל נשאלים קבועים, שאתה חוזר אליהם פעם אחר פעם, בין 10% ל-15% מהם יכולים לשנות את דעתם תוך חודש. לעבור מתמיכה בבני בגין לתמיכה בביבי נתניהו. מקצה לקצה.
"בהתחלה לא האמנתי, והתמקדתי בזה, אבל זו עובדה. המשכתי עם זה הלאה גם בדוקטורט שלי. עשיתי על זה עשרות מחקרים. פיתחתי מודל שיכול לכמת איזה אחוז מהאנשים עמדתם יציבה, ועל איזה אחוז אפשר להשפיע עד הרגע האחרון. סיפרתי על זה לביבי, והוא שמח.
התרעות פיקוד העורף