הטענה שעולה בוויכוח אינה שמצר הורמוז איבד לחלוטין את ערכו, אלא שהכוח האמיתי שלו עשוי להיות טמון דווקא באיום לשבש את התנועה בו, או בשימוש קצר וממוקד שיגרום זעזוע חד - ולא בהגבלות ממושכות שפוגעות לאורך זמן גם בכלכלה האיראנית.
מנגד, במחנה השמרני דוחים את הטענה שאיראן שוחקת את יתרונה. הפרשן השמרני עלירזא תגוויניה הגדיר את הטענות שלפיהן "קלף הורמוז" יאבד בקרוב מערכו כ"מגוחכות וחסרות בסיס". לדבריו, אותם קולות שטוענים כעת כי המצר מאבד מערכו הם אלה שבעבר טענו שאיראן כלל אינה מסוגלת לסגור אותו. הוא אף הזהיר כי אמירות כאלה עלולות לפגוע במורל הציבור ולכרסם בעמדת המיקוח האיראנית.
זהו למעשה לב הוויכוח שמתרחב כעת בטהרן: לא האם איראן מסוגלת לגרום נזק באמצעות מצר הורמוז, אלא כמה זמן היא יכולה להמשיך להשתמש בו כנשק לפני שהמחיר שהיא משלמת מתחיל להשתוות למחיר שהיא מנסה לגבות מיריביה.
בתוך כך, לצד דיווחים כי איראן מרגישה בטוחה ונחושה יותר להמשיך את הלחימה, חודשים לאחר פרוץ המלחמה במפרץ הפרסי, נראה כי ההימור של טהראן, לפיו הזמן פועל לטובתה, התברר כשגוי. על פי תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל", המצור הימי שמטילה ארצות הברית מאז חודש יולי מונע כליל מאיראן לייצא נפט מהמפרץ.
במקביל, חרף מתקפות של מל"טים וטילים איראניים, וושינגטון מצליחה לסייע למדינות המפרץ הערביות לייצא כמויות משמעותיות של נפט, מה ששומר על מחירי הנפט העולמיים מתחת לרף ה-100 דולר לחבית ומונע משבר כלכלי עולמי.
בינתיים, הלחץ הכלכלי מבית גובר. המטבע האיראני קורס, האינפלציה מזנקת, ומחסור בדלק הפך לדבר שבשגרה. המנהיגות האזרחית, הכוללת את הנשיא מסעוד פזשכיאן ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבף, קוראת לחזור לשולחן המשא ומתן.
שיקול נוסף המנחה את טהראן הוא לוח הזמנים הפוליטי בארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ ניצב בפני בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר, ובאיראן אין שום כוונה להעניק לו הישג מדיני שיוריד את מחירי הדלק בארה"ב רגע לפני פתיחת הקלפיות.
מומחים מעריכים כי הסלמה צבאית רחבה מצד איראן נותרה אופציה סבירה יותר מכניעה, בעוד המשטר ממשיך לנצל את מצב החירום והמצוקה הכלכלית כדי להדק את הדיכוי ולמנוע את חידוש המחאות מבית.
התרעות פיקוד העורף