תוכנית א': אם עוברים – נשארים יחד
לפי אותם גורמים, התרחיש המועדף מבחינת טרופר לא היה פרישה מהנדל. אם סקרים סמוך להגשת הרשימות היו מראים כי השניים עוברים באופן יציב את אחוז החסימה, ההערכה היא שהם היו ממשיכים יחד עד הבחירות. במקרה כזה הייתה נוצרת מפלגה עצמאית נוספת במרכז, עם אוריינטציה קרובה יותר לגוש השינוי ועם יכולת למשוך מצביעים שלא בהכרח היו עוברים ישירות לאיזנקוט.
מבחינת איזנקוט, גם תרחיש כזה לא היה בהכרח שלילי. הוא היה מצמצם את כוחו של גנץ, מונע זליגת קולות למסגרת שעשויה לחבור לנתניהו, ומשאיר במרכז כוח נוסף שניתן יהיה לעבוד איתו לאחר הבחירות. זו הייתה, לפי הגורמים המעורים במהלך, תוכנית א'.
תוכנית ב': אם לא עוברים – טרופר עובר לאיזנקוט
המשבצת שהתפנתה – והחיבור שתפס אותה
עזיבתו של טרופר פגעה בגנץ בשתי חזיתות. ראשית, היא החלישה את הרשימה עצמה והוציאה ממנה אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הקו הממלכתי והמרכזי שלה. במקביל, החיבור עם הנדל יצר מסגרת חדשה שפנתה כמעט לאותו קהל: מצביעי מרכז, ימין רך, מילואימניקים ובוחרים שחיפשו אלטרנטיבה לנתניהו מבלי לעבור למחנה השמאל.
מבחינת גוש השינוי, למסגרת של טרופר והנדל היה יתרון נוסף: הנדל הבהיר כי גוש נתניהו אינו הכתובת הפוליטית שאליה הוא מכוון. בכך נוצר כוח שהיה קרוב יותר למחנה המבקש להחליף את הממשלה, גם אם לא השתייך אליו באופן פורמלי.
לפי הפרשנות של גורמים המעורים במהלך, התוצאה הסופית נוחה במיוחד לגוש השינוי. מצד אחד, גנץ נחלש מאוד והסיכוי שיקים כוח עצמאי שיוכל לעבור את אחוז החסימה ולחבור לאחר הבחירות לנתניהו הצטמצם. מצד שני, איזנקוט קיבל חיזוק בדמות טרופר ואנשיו והרחיב את אחיזתו בקרב קהלים מתונים יותר מהימין.
במובן הזה, המהלך לא נועד רק לחזק את איזנקוט, אלא גם "לסדר את הגוש": לצמצם את מספר השחקנים במרכז, להחליש מסגרות שעשויות לשבור את החלוקה בין המחנות ולרכז כוח סביב המועמד שמבקש להוביל את האלטרנטיבה לנתניהו.
לא סגירת חשבון עם גנץ
כאשר טרופר עזב את בני גנץ וחבר להנדל, עדיין הייתה אפשרות ממשית שגנץ יעבור את אחוז החסימה ויהפוך לאחר הבחירות לשחקן בעל משקל במרכז. מבחינת גורמים בגוש השינוי, הסכנה לא הייתה רק בעצם הישרדותו הפוליטית של גנץ, אלא גם בכך שמעולם לא התחייב להחרים את בנימין נתניהו ולא שלל הקמת ממשלת אחדות עמו. במילים אחרות, גנץ עשוי היה להפוך לאחר הבחירות ללשון מאזניים – ואולי גם לשותף שיאפשר לנתניהו להקים ממשלה רחבה יותר.
למרות העיתוי והרגישות האישית, גורמים ששוחחו על המהלך דוחים את האפשרות שמדובר בנקמה של טרופר בגנץ או בסגירת חשבון אישית. לדבריהם, השיקול היה בראש ובראשונה פרגמטי. ייתכן שליחסים האישיים היה משקל מסוים, אך המטרה המרכזית הייתה פוליטית: למנוע מגנץ לבנות מחדש כוח מרכזי שעשוי לאחר הבחירות לחבור לנתניהו, ובמקביל לחזק את איזנקוט.
גם הטענה שלפיה טרופר, בשל אופיו ונאמנותו האישית, לא יעזוב את הנדל עלתה מאחורי הקלעים עוד לפני השלמת המהלך. גורמים בגוש השלישי העריכו כי אם המסגרת המשותפת הייתה מצליחה אלקטורלית, טרופר אכן היה נשאר בה. עם זאת, זו אינה הפעם הראשונה שבה טרופר עוזב מסגרת פוליטית וממשיך לאחרת. הוא עזב קודם לכן את גנץ, וכעת עזב את השותפות עם הנדל לטובת איזנקוט. מבחינת הגורמים המעורים במהלך, גם הפעם מדובר בהחלטה פוליטית יותר מאשר רגשית.
התרעות פיקוד העורף