"אולי נותרו לי רק שנה-שנתיים": הפרוטוקול החשאי מהפגישה של פרס והמלך חוסיין נחשף

המסמכים כוללים קטעים מפרוטוקול הפגישה, שנערכה בארמון המלך ברבת עמון תחת מעטה כבד של חשאיות, עד כדי שינוי חזותו של פרס כדי למנוע את זיהויו. במרכז פרס מציגים את הדברים כיום כמעין "צוואה לשלום" של שני מנהיגים שפעלו לשינוי פני האזור. במהלך השיחה דיבר חוסיין בגילוי לב על תחושת הדחיפות שליוותה אותו ועל רצונו לנצל את הזמן שנותר לו כדי לקדם הסכם. "אולי נותרו לי רק שנה-שנתיים, אשים הכול על כף המאזניים", אמר המלך.

המסר מבית המלוכה והפגישה החשאית

לפי המסמכים, ב-26 באוקטובר 1993 התקבל מבית המלוכה הירדני מסר שלפיו המלך חוסיין מבקש להיפגש עם שר החוץ שמעון פרס. חוסיין ראה בו, לפי התיעוד, בעל חשיבה יצירתית והביע נכונות לפגישה חשאית כחלק מהמגעים הראשוניים שהובילו בסופו של דבר להסכם השלום שנחתם ב-1994. הפגישה לא נולדה בחלל ריק. קדמו לה שנים של מגעים וקשרים חשאיים בין ישראל לבין המלך חוסיין, ובהם גם ניסיונו של פרס לקדם הסכם עם ירדן במסגרת "הסכם לונדון" ב-1987.

כשבוע לאחר קבלת המסר יצאה הפגישה החשאית לפועל. במסמכים נכתב כי "הובטח לו כי הביקור יתנהל בחשאיות וכי יינקטו האמצעים הדרושים למנוע זיהוי שר החוץ".  במהלך הפגישה אמר חוסיין לפרס: "ההבטחה שלי כי השותפות בינינו עומדת על כנה אינה מבטאת בשום אופן שאננות; להפך — זוהי שותפות דינמית, הפתוחה להצעות יצירתיות, שמניסיוני אני יודע שהן מאפיינות את דרכך".

פרס מצדו הציג את תפיסתו באשר לשיתוף פעולה כלכלי אזורי, שיכול לשמש בסיס להסכם עתידי – ובהם תשתיות משותפות, נמלים, תעופה, כבישים ופרויקטים אזוריים. המלך חוסיין אמר במהלך השיחה: "יש לנו הרבה חלומות ותקוות לעתיד... אני שותף למחויבות שיהיה שינוי וכי לדורות הצעירים תהיה הזדמנות לחיות עם תחושה של ביטחון – שהוא שלום".

מן הפרוטוקול עולה כי פרס הציע להכין מסמך בלתי רשמי – "informal non-paper" – שיסכם את הנושאים שעלו בשיחה ואת ההבנות שהושגו, כדי שיוכל לדון בו עם ראש הממשלה יצחק רבין. במסמך נכתב כי פרס הדגיש שהוא "עובד יד ביד עם ראש הממשלה", כי השניים "רואים עין בעין", וכי שניהם חשים שזמנם קצר ושהם "מנסים למשוך את עגלת השלום יחד".

חוסיין מצדו שב והדגיש את תחושת הדחיפות: "הדור שלנו חייב לקבל החלטות קשות לפני שניעלם – וכל זאת למען ילדינו. עלינו להבטיח את עתיד הילדים, לכן אסור לנו לאבד מומנטום. יש ניגוד בין מיעוט הזמן העומד לרשותנו וגודל ההזדמנות הניצבת בפנינו". עוד אמר: "ההיסטוריה משולה לסוס דוהר. או שתעלה עליה או שתרד, והסוס ימשיך לדהור בלעדיך. אין לנו הרבה זמן, ו'תוחלת החיים' שלנו לעשות שלום מוגבלת". פרס אמר למלך: "הוד מלכותך, יש כיום תמיכה אדירה בדעת הקהל בהסכם השלום. נקעה נפשם של הצעירים ממלחמות, מעוני ומהעדר חופש".

אחד הרגעים האישיים ביותר בפגישה הגיע כאשר חוסיין התייחס לרצח סבו, המלך עבדאללה הראשון, ב-1951: "אני רוצה להבהיר את עמדתי. ב-1951 היה אירוע טראגי – רצח אבי. אני רוצה להוריש לעתיד, לאחי חסן ולכל הממשל, את הטוב ביותר האפשרי. אולי נותרו לי רק שנה-שנתיים, אשים הכול על כף המאזניים". בהמשך אמר: "כאשר הפערים יצטמצמו – יימוגו הפחדים, התקוות יגברו למען כל ילדי אברהם, והגיע הזמן שכך יקרה".

מהפגישה החשאית להסכם בערבה

לפי מרכז פרס, באותו לילה נחתם מסמך ההבנות בראשי תיבות על ידי המלך חוסיין ושר החוץ פרס. פחות משנה לאחר מכן, באוקטובר 1994, נחתם בערבה הסכם השלום בין ישראל לירדן.

ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ פרס הובילו אז את המהלך המדיני מצד ישראל, ובמרכז פרס מדגישים כי ההסכם הפך לאחד מעוגני היחסים האזוריים של ישראל במשך יותר משלושה עשורים, גם בתקופות של משבר ומתיחות.

במרכז פרס מזכירים כי לאורך חייו ביקש פרס לחזק את ביטחונה ואת מעמדה של ישראל, וכי לצד פעילותו לקידום הסכמי שלום היה מעורב גם בהקמת התעשיות הביטחוניות ובפיתוח יכולותיה האסטרטגיות של המדינה.

חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, אמר עם חשיפת המסמכים: "קשה שלא להתרגש כשקוראים את המסמכים מאותה פגישה היסטורית של פרס ומלך ירדן. הפגישה החשאית ביטאה את תפיסת עולמו של פרס – איש חזון שמאמין ביכולתנו לשנות מציאות".

אפרת דובדבני, מנכ"לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות, הוסיפה: "זו זכות גדולה וחובה מוסרית להקשיב לצוואת השלום של שני מנהיגים גדולים – שמעון פרס והמלך חוסיין. בפגישה אומר המלך חוסיין כי ימיו ספורים והשלום הוא הדבר הכי חשוב שהם יכולים להשאיר לדורות הבאים".

לדבריה, "המילים שנאמרו ונכתבו בפגישה החשאית היו חלק ממהלך להסכם השלום בין ישראל וירדן, בהובלתו של ראש הממשלה יצחק רבין וראש המוסד אפרים הלוי".