כספית קשר את הדיווח גם לפרסומים קודמים על התרעות שהגיעו ממצרים לפני המתקפה. "זה מצטרף לאזהרה המצרית שהתפרסמה במיליון מקומות", אמר, וטען כי ככל שמצטברים הפרסומים, כך מתחזקת בעיניו התמונה שלפיה היו גורמים מחוץ לישראל שהתריעו מפני מהלך חריג של חמאס. לדבריו, "קמפיין ה'למה לא העירו אותו' הופך עכשיו לשאלה 'למה הוא לא העיר אותנו'".
מגל, מנגד, דחה את הקביעה הזו וטען כי אם שיחה כזו אכן התקיימה, היו לכך תיעוד ורשומות, ולכן לדבריו קשה להאמין שנתניהו היה מכחיש אותה באופן גורף. "אם הייתה שיחה, ראש הממשלה לא היה אומר שלא הייתה, כי יש רשומות. מישהו כבר היה מדליף שהייתה", אמר.
בהמשך תקף את אופן הסיקור והוסיף: "אין לי כבר כוח לכאב הראש של יונית בערב. מה המקורות שלכם?" לדבריו, הוא מבקש לראות הוכחה לכך שהשיחה אכן התקיימה, ולא להסתפק במה שהוא רואה כגל דיווחים שמזין את עצמו.
"בלשכת נתניהו אין רשומות מסודרות"
כספית, מצדו, תקף בחריפות את לשכת ראש הממשלה וטען כי לאורך השנים היו בה בעיות תיעוד ורישום. הוא הזכיר בהקשר הזה גם טענות ופרסומים קודמים סביב מזכיר הממשלה לשעבר צחי ברוורמן ושינויים לכאורה בפרוטוקולים. לדבריו, נתניהו היה האחראי המדיני העליון בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר, ולכן אינו יכול להתנער מאחריות כוללת למדיניות שהונהגה מול חמאס.
כספית חזר וטען כי הפרסום משתלב בעיניו בשורה של התרעות ומידע שהצטברו לפני המתקפה, והוסיף כי כעת השאלה המרכזית היא לא רק מה ידעו גופי הביטחון בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר, אלא גם אילו התרעות הגיעו לדרג המדיני בשבועות שקדמו לכך ומה נעשה איתן. העימות בין השניים הסתיים ללא הסכמה: מגל דרש הוכחות לכך שהשיחה עם בן זאיד אכן התקיימה, בעוד כספית טען כי מכלול הפרסומים והמקורות מחזק בעיניו את אמינות הדיווח.