בירושלים מוטרדים הרבה יותר מן האפשרות שהצעד יעניק לגיטימציה למהלכים דומים במדינות אחרות. צרפת נמצאת כעת במוקד המערכה. לפי מידע שהגיע לישראל, בריטניה פועלת מול מדינות אירופיות נוספות בניסיון לצרפן לצעדים, ופריז בוחנת את האפשרות. עד כה לא פורסמה החלטה צרפתית רשמית, ובחינה של המהלך עדיין אינה מעידה כמובן על החלטה לאמצו.
עם זאת, לעמדה שתגבש צרפת מייחסים בירושלים חשיבות מיוחדת. אם פריז תלך בעקבות לונדון, יהיה קשה עוד להציג את הצעד כיוזמה בריטית מבודדת. מהלך משותף של שתי מעצמות אירופיות עשוי להעניק תנופה גם למהלכים בבירות נוספות.
החשש אינו תיאורטי. בריטניה, צרפת ומדינות מערביות נוספות כבר נקטו בעבר צעדים מתואמים נגד גורמים הקשורים להתנחלויות ולאלימות בגדה. גם אין הכרח בהחלטה משותפת של כל 27 חברות האיחוד האירופי כדי להרחיב את הלחץ: כמה ממשלות יכולות לקדם צעדים לאומיים במקביל ולתאם ביניהן מדיניות. כך כבר נוצר בעבר בסיס לפעולה משותפת מחוץ למסגרת של החלטה כלל-אירופית.
במקביל מתנהלת עבודה דיפלומטית מאחורי הקלעים. שר החוץ גדעון סער כבר העביר לשר החוץ הבריטי אד מיליבנד מסר ישיר שלפיו אם בריטניה תפעל נגד ישראל - ישראל תגיב. סער אמר בפומבי כי לישראל יש ״כלים״ וכי היא נערכת לצעדי תגמול, אך נמנע מלפרטם. גם חוסר הפירוט משרת את הלחץ שמפעילה ישראל: הבריטים, וממשלות נוספות הבוחנות את צעדיה של לונדון, נדרשים להביא בחשבון תגובה ישראלית שהיקפה ואופייה עדיין אינם ידועים.
בין האפשרויות שנבחנו נמצאת הרחקת נציגים בריטיים ממסגרת התיאום הבינלאומית הקשורה לעזה, וכן צעדים חריפים יותר שלא פורטו. בשלב זה לא התקבלה החלטה פומבית לבצע מהלך כזה. הדיון באפשרויות האלה מלמד כי בישראל בוחנים תגובה שעשויה לגעת גם בתחומים אחרים של היחסים עם בריטניה.
גם נשיא המדינה יצחק הרצוג הצטרף היום למאמץ. בדבריו התייחס במפורש גם לאפשרות שמדינות אחרות יצטרפו לבריטניה. הרצוג הזהיר מפני סנקציות וחרמות, הגדיר אותם טעות חמורה בשיקול הדעת וטען כי נקיטת צעדים כאלה בתקופת הבחירות בישראל עלולה להיות ״התערבות בוטה״ בהליך הדמוקרטי. לדבריו, לפגיעה בפעילות הכלכלית בהתנחלויות עשויות להיות גם השלכות על פלסטינים המועסקים בעסקים ובמפעלים באזור.
הטיעונים האלה מרחיבים את הדיון שמתנהל באירופה סביב ההחלטה. לונדון מקפידה להבחין בין מדינת ישראל לבין ההתנחלויות ומציגה את ההגבלות ככאלה שיחולו על פעילות מעבר לקו הירוק. בישראל מזהירים כי לאחר שייווצר תקדים של איסור סחר בחוק, יהיה קל יותר להרחיב בעתיד את הצעדים לתחומים נוספים - משירותים ומימון ועד פעילות של חברות.
למאמץ הישראלי הצטרף גם לחץ אמריקני, המתמקד לפי שעה בהשלכות הכלכליות האפשריות. שגריר ארה״ב בישראל, מייק האקבי, הזהיר כי ההחלטה הבריטית עשויה לעורר תגובה בארה״ב ולהעמיד חברות בריטיות בסיכון בשל חוקי אנטי-חרם הנהוגים במדינות שונות. חבר הקונגרס הרפובליקני רנדי פיין מפלורידה הרחיק לכת והזהיר כי חברות שיישמו את החרם עלולות להיפגע בהתקשרויות עם גופים ציבוריים בארה״ב.
בכמה מדינות בארה״ב קיימים חוקים המגבילים התקשרויות ציבוריות עם חברות המחרימות את ישראל, ובחלק מהחקיקה יש התייחסות רחבה גם לפעילות בשטחים שבשליטה ישראלית. יישום ההגבלות הבריטיות עלול אפוא להציב חברות בינלאומיות בפני קושי משפטי או עסקי בארה״ב. כיצד יפורשו החוקים האמריקניים במקרה של חברה שפעלה מכוח הוראה של ממשלת בריטניה - זו עדיין שאלה פתוחה.
ממשל טראמפ עצמו לא הכריז בשלב זה על סנקציות פדרליות נגד בריטניה. לא פורסם צו נשיאותי וגם לא הוצגה רשימה של חברות בריטיות שעלולות להיפגע. האזהרות שנשמעו עד כה מגיעות בעיקר מהשגריר האקבי ומפוליטיקאים אמריקנים, ולכן יש להבחין ביניהן לבין מדיניות פדרלית שכבר התקבלה.
לשיקול האמריקני עשוי להיות משקל ניכר בגלל הפער בין היקף המסחר בהתנחלויות לבין האינטרסים האירופיים בארה״ב. הסחר הישיר בין בריטניה להתנחלויות מהווה חלק קטן בלבד מהסחר הבריטי-ישראלי, המוערך בכשישה מיליארד ליש״ט בשנה, בשעה שלחברות בריטיות וצרפתיות גדולות יש פעילות ואינטרסים בהיקפים גדולים בהרבה בשוק האמריקני. אם יתברר שיישום הסנקציות חושף אותן לפגיעה בחוזים או בפעילות בארה״ב, גם המגזר העסקי עשוי להיכנס לתמונה.
בריטניה צפויה להודיע על איסור סחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות בגדה המערבית, ולפי הפרטים הידועים גם על הגבלות הנוגעות לשירותים, מימון ופעילות עסקית הקשורה להתנחלויות. הממשלה בלונדון מדגישה שהסחר עם ישראל יימשך וכי ההגבלות נוגעות להתנחלויות. ההבחנה הזאת חשובה לבריטים, המבקשים להימנע מזיהוי המהלך עם חרם כולל על ישראל.
הטריגר המיידי להחרפה הוא קידום תוכנית E1 באזור שבין ירושלים למעלה אדומים. בלונדון הגדירו את קידום התוכנית ״חציית קו אדום״ וטוענים כי בנייה באזור עלולה לפגוע ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית ובסיכוי לממש את פתרון שתי המדינות. בריטניה כבר הובילה עם מדינות נוספות גינוי בינלאומי לתוכנית, והצעדים הכלכליים הצפויים הם ביטוי מעשי להחרפת המדיניות בעקבותיה.
ההחלטה מגיעה לאחר תקופה ממושכת שבה הקשיחה בריטניה את מדיניותה כלפי הפעילות הישראלית בגדה. בחודשים האחרונים היא כבר השתתפה בסנקציות מתואמות נגד גורמים הקשורים לאלימות מתנחלים, וביוני קראו יותר משליש מחברי סיעת הלייבור בפרלמנט לאסור סחר עם ההתנחלויות. רצף הצעדים הזה מחזק בישראל את החשש שההחלטה הנוכחית לא תהיה האחרונה.
אם הוא ייתפס באירופה כהגבלה נקודתית על ההתנחלויות, המחסום הפוליטי בפני אימוצו במדינות נוספות יהיה נמוך יותר. ישראל מבקשת להמחיש כבר עכשיו את ההשלכות האפשריות של החלטה כזאת על היחסים עמה, והאזהרות האמריקניות מוסיפות למשוואה גם שיקולים משפטיים וכלכליים.
ההחלטה הבריטית כבר נמצאת בשלב שבו סיכויי בלימתה נמוכים, ולכן עיקר המאמץ הישראלי מופנה כעת למדינות שעשויות ללכת בעקבותיה. הישארותן של צרפת, גרמניה ומדינות מרכזיות נוספות מחוץ למהלך תאפשר לישראל לבודד את היוזמה הבריטית. הצטרפות של פריז, לעומת זאת, עלולה לתת תנופה לסנקציות לאומיות מתואמות ולפתוח מאבק חדש סביב המדינות הבאות שישקלו להצטרף.
גם היקף התגובה הישראלית נשקל על רקע המאמץ הזה. בירושלים מבקשים להבהיר שלהצטרפות לסנקציות יהיו השלכות, אך צריכים להביא בחשבון שתגובה חריפה עלולה להקל דווקא על לונדון לגייס תמיכה אירופית נוספת. זהו אחד השיקולים שמלווים כעת את העבודה המדינית מול בריטניה ומול המדינות שטרם החליטו כיצד לפעול.
לא מדובר בגורמים המבקשים לקדם זכויות אדם או לבקר מדיניות מסוימת, אלא באג'נדה אידיאולוגית המבקשת לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית ולערער על עצם קיומה. ממשלת בריטניה אינה צריכה לאפשר לאותם גורמים קיצוניים, שהרטוריקה והקמפיינים שלהם הזינו את האנטישמיות ברחובות בריטניה, להכתיב את מדיניות החוץ שלה ולנרמל אג'נדה שעלולה להוביל לאלימות נגד יהודים".
התרעות פיקוד העורף