בפגישה שיזמה השגרירה, הציג סיהסאק בפניה באופן ישיר וחריג את הדאגה בממשלת תאילנד. ההודעה הרשמית של משרד החוץ נוסחה בזהירות ונאמר בה כי הצדדים דנו בסוגיות העלולות לפגוע בקשרים בין העמים ובשיתוף הפעולה בתיירות.
כשדיבר עם התקשורת התאילנדית לאחר הפגישה, סיהסאק היה מפורש יותר. תאילנד מקבלת בברכה תיירים, אמר, אך הדבר אינו מקנה לזרים חופש לעשות במדינה ככל העולה על רוחם. הוא דרש מהמבקרים לכבד את החוק, התרבות, המסורות ואורח החיים המקומי.
סיהסאק אמר עוד כי הצעדים שכבר נוקטת השגרירות מול התיירים הישראלים אינם מספקים את בנגקוק וקרא להגביר את המאמץ. לדבריו, היעדר טיפול מספק בבעיה עלול להשפיע על היחסים בין שתי המדינות. בהתייחסו לחשיבות הכלכלית של התיירות אמר כי ההכנסות שמביאים המבקרים אינן חזות הכול, וכי עליהם לכבד גם את "כבודה" של תאילנד.
השיחה עם סיהסאק המשיכה מגעים שהתנהלו בנושא בימים שקדמו לה. היום פרסם משרד החוץ התאילנדי כי כבר ב-2 בספטמבר נפגשה פישר-קאם עם מנכ"ל המחלקה הקונסולרית בבנגקוק.
השניים עסקו ברווחתם ובביטחונם של עובדים תאילנדים בישראל, ובאותה פגישה עלו במפורש גם התנהגותם של תיירים ישראלים והצורך שיכבדו את החוק, המנהגים והתרבות התאילנדית. השניים דנו גם בשיפור הקשרים עם הקהילות המקומיות ועם החברה האזרחית. הסוגיה נדונה אפוא בדרגים המקצועיים עוד לפני הפגישה עם שר החוץ.
סיהסאק הדגיש שהאכיפה אינה מכוונת לישראלים בשל לאומם. לדבריו, הרשויות יפעלו באותה דרך נגד כל זר שיפר את החוק. כדוגמה הזכיר שני צווי גירוש שהוצאו בתוך ימים, האחד נגד ישראלי והאחר נגד צרפתי.
הסכסוך הידרדר לעימותים, סרטונים ותלונות הדדיות, ובסופו החליטו הרשויות לגרש גם את דימינו. הן ייחסו לו התנהגות אלימה ומאיימת וליבוי מתחים בין בני לאומים ודתות שונים. גם הוא טרם גורש בפועל ונמצא בהליך הרחקה.
הרשויות ביקשו ממארגני האירוע לשקול מחדש את קיומו לנוכח שיקולי בטיחות וההשפעה האפשרית על הקהילה ועל התיירות. בממשל המחוז הבהירו שאין בידיו סמכות לבטל באופן חד-צדדי אירוע פרטי, והטיפול מתמקד לפי שעה בשאלות של ביטחון וסדר ציבורי.
מחר צפויה הפגנה נוספת מול שגרירות ישראל בבנגקוק. היא נערכת במסגרת קמפיין נגד מה שמארגניו מכנים "הון זר אפור" ונגד עסקים המתנהלים באמצעות nominees תאילנדים. חלק מן הטענות בקמפיין מופנות לישראלים, ואחרות לזרים מלאומים נוספים. בחלק מהמחאות כבר הופיעו מסרים שחורגים מהטענות על הפרת חוק או התנהגות תיירים.
ברשתות הופצו כרזות שבהן דגל ישראל מסומן ב-X, וקבוצה פרו-פלסטינית שקידמה את אחת ההפגנות השתמשה גם במסרים אנטי-ישראליים ואף אנטי-יהודיים. לצד התלונות על התנהגות זרים ועל פעילותם העסקית, ניכרת גם השפעתה של המלחמה במזרח התיכון על היחס לישראלים בקרב חלק מהפעילים.
לא כל טענה המופצת על ישראלים עומדת במבחן העובדות. אחד הסיפורים הוויראליים שיוחסו להם עסק בקבוצת סועדים שעזבה לכאורה מסעדה בפאטונג בלי לשלם חשבון של אלפי באט. בדיקת המשטרה העלתה כי המעורבים היו אזרחים מסעודיה וממרוקו. עד שהתבררו העובדות, הסיפור כבר הופץ ברשתות כאירוע נוסף שבו היו מעורבים ישראלים.
שגרירות ישראל מודעת לבעיה כבר זמן רב. באתר הרשמי שלה פורסמו אזהרות מפורטות לישראלים בעקבות תקריות קודמות, ובהן קריאה להימנע מצעקות במרחב הציבורי, לכבד תושבים ומנהגים, לא לעבוד ללא היתר ולציית לחוקי המדינה. השגרירות אף פעלה בעבר מול הרשויות בפאי, פוקט, קו סמוי וקופנגן והפיצה הנחיות לתיירים.
בפגישה האחרונה הציעה פישר-קאם להרחיב את הפצתם של כללי "עשה ואל תעשה", בין השאר באמצעות גורמי תיירות וחברות תעופה, כדי שההנחיות יגיעו לישראלים עוד לפני כניסתם לתאילנד.
לפי שעה אין סימן למשבר מדיני או למדיניות ממשלתית המכוונת נגד ישראלים כקבוצה. השינוי הוא בדרג שבו מטופלת הסוגיה: עניינים שנדונו במשך תקופה ארוכה עם המשטרה, רשויות התיירות וגורמים קונסולריים הגיעו כעת גם לשר החוץ ולצמרת הממשלה.
התרעות פיקוד העורף