ההערכה הגוברת בימין: נתניהו בדרך לממשלה רחבה – וזה מי שישלם את המחיר

מבחינתם, אלה אינם אירועים נקודתיים אלא חלק ממגמה רחבה יותר: ניסיון של נתניהו להכין לעצמו מרחב תמרון לקראת היום שאחרי הבחירות.

---

ההערכה: נתניהו ירצה לחזור למרכז

הטענה המרכזית בסביבת בן גביר נשענת גם על האופן שבו הם מנתחים את דפוס הפעולה של נתניהו לאורך השנים. לדבריהם, הקואליציה הנוכחית – שבה כל השותפות נמצאות מימין לליכוד – הייתה מבחינתו חריגה ולא בהכרח הבחירה הטבעית שלו. הם מזכירים כי ב־2009 צירף נתניהו לממשלתו את אהוד ברק ומפלגת העבודה, בעוד האיחוד הלאומי נשאר מחוץ לקואליציה. לדבריהם, אנשי האיחוד הלאומי ציפו אז במשך תקופה ארוכה להצטרף לממשלה, אך נותרו לבסוף באופוזיציה.

גם ב־2013, הם מציינים, אחת השותפות הראשונות שעמה הגיע נתניהו להסכמות הייתה ציפי לבני. בהמשך הוקמה ממשלה עם יש עתיד והבית היהודי, בעוד המפלגות החרדיות נשארו בחוץ. לדבריהם, החל מ־2015 הצטמצם בהדרגה מרחב התמרון של נתניהו, בין היתר בעקבות החרמות הפוליטיים עליו. באותה שנה הוא נאלץ בתחילה להקים ממשלה צרה של 61 חברי כנסת, ורק בהמשך הצטרפה ישראל ביתנו.

---

גם הרפורמה המשפטית עלולה לרדת מהפרק

בסביבת בן גביר מעריכים כי מעבר של נתניהו לממשלה רחבה יותר יחייב אותו לוותר גם על חלק מהנושאים המזוהים עם ממשלת הימין הנוכחית - בראשם המשך המהפכה המשפטית. לפי ההערכה שם, הכנסת מפלגה מהמרכז או מהמחנה שמנגד לקואליציה תחייב פשרות משמעותיות בנושאי מערכת המשפט, ותאפשר לנתניהו להציג קדנציה ממלכתית יותר. אותם גורמים קושרים זאת גם להערכה שמדובר באחת הקדנציות האחרונות של נתניהו וכי הוא עשוי לייחס משקל גדול יותר למורשת שיותיר אחריו.

בסביבת בן גביר מכירים גם בטיעון שפועל בכיוון ההפוך. נתניהו יודע שעוצמה יהודית, אם תצטרף לקואליציית ימין, עשויה לספק לו שותפות יציבה לאורך קדנציה מלאה. לעומת זאת, ממשלה עם איזנקוט עלולה להיות מורכבת יותר ולכלול פערים אידיאולוגיים משמעותיים. לכן, אם לגוש הימין יהיו 61 מנדטים או יותר, השארת בן גביר בחוץ לטובת ממשלה עם איזנקוט עלולה להיות מבחינת נתניהו הימור: בחירה בממשלה רחבה יותר, אך אולי יציבה פחות.

אחד התרחישים שמעלים בסביבת בן גביר הוא שנתניהו עשוי להניח שגם אם שותף מהמרכז יפרוש בהמשך, עוצמה יהודית תוכל להיכנס לקואליציה ולהאריך את ימיה. ההערכה שם נחרצת עוד יותר בתרחיש שבו גוש הימין לא ישיג 61 מנדטים גם יחד עם עוצמה יהודית. במקרה כזה, בסביבת בן גביר משוכנעים שנתניהו יעדיף לצרף מפלגה מהמחנה שמנגד ולא להיגרר למערכת בחירות נוספת.

מבחינתם, השאלה המרכזית לקראת היום שאחרי הבחירות היא אפוא לא רק כמה מנדטים יקבל גוש הימין, אלא כמה חופש בחירה יהיה לנתניהו. ככל שיהיו בפניו יותר אפשרויות להקמת ממשלה, כך, להערכת מקורבי בן גביר, יגדל הסיכוי שהוא יחזור לדפוס שאפיין אותו בעבר – קואליציה רחבה יותר, עם גורם מאזן משמאל לליכוד, ולא ממשלת ימין שבה הוא עצמו הסמן המתון ביותר.