לפי הדיווחים, איראן תיווכה בשיחות חשאיות בין רוסיה לחות'ים על העברת טילים מתקדמים נגד ספינות, ובתגובה - גורמים רוסים בחנו מכירת נשק למיליציה. לכן, כשנשאלה האנליסטית האם איראן תוכל להאציל חלק מהנטל הקיים לרוסיה אם משאביה ידלדלו, אמרה: "כן, וזה לא רק בסוריה; זה בחלקים אחרים של המזרח התיכון".
היא טענה שמוסקבה יכולה לספק חבל הצלה מבלי לחצות את הקו האדום עבורה: עימות צבאי ישיר עם ארצות הברית. "רוסיה תעשה הרבה כדי לתמוך במשטר הזה. אני לא חושבת שהם ילכו רחוק מספיק כדי להסתכן בעימות צבאי ישיר עם ארצות הברית, אבל גם הם לא ישבו בחיבוק ידיים".
בנתיים, הרשת האזורית של איראן מתמודדת עם לחץ גדול ביותר. נפילתו של אסד בסוריה, האבידות של חיזבאללה מול ישראל, והלחץ הכלכלי והצבאי של איראן. לכן, עבור האנליסטית, הסיוע הקודם של רוסיה לחות'ים מספק מעין מודל לאופן שבו מוסקבה יכולה לסייע לאיראן ולשמור עליה. "אפשר לסמוך על רוסיה שתמשיך לספק תמיכה כזו לאיראן - כלומר, תמיכה שלא תביא את רוסיה לעימות צבאי ישיר עם ארצות הברית".
במקביל, ברוסיה, מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022, דווח כי איראן סיפקה למוסקבה רחפנים מסוג שאהד. בתמורה, רוסיה סיפקה לאיראן טכנולוגיה וציוד צבאי. לאחרונה, רוסיה סייעה לאיראן לפתח טכנולוגיה של טילי שיוט על קוליים - מה שיכול לסייע לאיראן במלחמה מול ארה"ב במזרח התיכון.
האנליסטית טוענת כי השותפות בין רוסיה ואיראן מונעת על ידי אינטרסים רחבים יותר, ובראשיתם - הרצון המשותף להפחית את ההשפעה של ארה"ב. עוד היא טוענת שעבור מוסקבה, התוצאה הגרועה ביותר היא שאיראן תתקרב למערב ותשלול את רוסיה כשותפה חשובה בעימות מול וושינגטון. לדבריה, זה לא אומר שרוסיה תיקח על עצמה באופן מלא את האסטרטגיה של איראן באזור, אבל, זה מה שנותן למוסקבה תמריץ חזק למנוע את ההיחלשות של איראן ושל בעלות בריתה.
בהמשך לכך, טוענת האנליסטית, סוריה מציגה דוגמה אפשרית למגבלות של ההשפעות האיראניות, וכן גם דוגמה ליכולת של רוסיה לשמור את מעמדה לאחר טלטלה אזורית. לאחר שאיראן איבדה את הנוכחות הצבאית במדינה לאחר נפילת אסד, מוסקבה שמרה על יחסים עם ממשלתו של אחמד א-שרע, ונהלה מו"מ כדי לשמור על טביעת רגל רוסית מופחתת בסוריה. "אין בסיסים איראניים ואין שיחות פתוחות עם ממשלת איראן כפי שיש עם רוסיה", אמרה בורשצ'בסקיה, תוך שהיא מזהירה כי אין להניח בהכרח כי הדרתה של איראן היא קבועה.
לדבריה, לשאלה האם מוסקבה עשויה בסופו של דבר להשתמש בעמדתה שנותרה בסוריה כדי לסייע לקבוצות המקושרות לאיראן היא "שאלה פתוחה".
האנליסטית מסגמת ואומרת שעד כה, ישנן מעט ראיות לכך שמוסקבה נושאת בנטל הכספי של הרשת האזורית של איראן באופן מלא. אך בורשצ'בסקיה טוענת שהתמיכה שכבר ניתנה לחות'ים מציעה מודל לאופן שבו רוסיה יכולה לסייע בשמירה על חלקים מהרשת הזו פעילים אם משאביה של טהרן יצטמצמו. כל תמיכה כזו עלולה לסבך את מאמצי וושינגטון להחליש את איראן על ידי פגיעה ביכולתה לממן ולספק לבעלי בריתה האזוריים.