"בקורונה הבינו מה הרשויות המקומיות יודעות לעשות"
אוזן מתמודד בחודשים האחרונים גם עם מציאות יוצאת דופן: משרד הפנים פועל ללא שר מכהן. "האמת? מאתגר", אמר. "בסוף יש חלוקת תפקידים מאוד ברורה בין שר למנכ"ל. שר מתווה מדיניות ואסטרטגיה, והמנכ"ל מוציא לפועל. פה אני צריך לעשות גם וגם, להיות בשני הכובעים האלה ולפצל קשב".
לדבריו, למצב יש גם יתרון מסוים, משום שהוא מאפשר למנכ"ל לקבוע את סדר היום בצורה ישירה יותר. מנגד, הוא נדרש לעסוק גם במשימות שבדרך כלל מוטלות על השר - לרבות נוכחות בשטח, היבטים טקסיים והכרעות מדיניות - ובמקביל לוודא שהמערכת המשרדית ממשיכה לעבוד. "זה דורש הרבה מאוד השקעה והקשבה. בסוף הרבה מאוד שעות, ובדרך כלל הבית משלם את המחיר", אמר. האתגר מתחדד עוד יותר בתקופת בחירות. לדבריו, ישנן החלטות שהמתינו להכרעת שר, וחלק מהסמכויות הועברו לראש הממשלה לצורך חתימה.
אחד התחומים המרכזיים שבהם עוסק משרד הפנים הוא תפקוד השלטון המקומי בשעת חירום. אוזן סבור כי נקודת המפנה הייתה דווקא בקורונה. "שם למעשה המדינה הבינה בפעם הראשונה את היכולת האמיתית של הרשות המקומית לגעת באזרח", אמר. "בוא נאמר בכנות וביושר - המדינה פחות מצטיינת בזה. המדינה יודעת יותר להיות מלמעלה, לתת תקציב, לתת מדיניות, אבל בסוף לגעת באזרח - הרשויות המקומיות מצטיינות בזה".
המודל הזה המשיך גם לתוך המלחמה. משרד הפנים, לדבריו, פועל בשני מישורים: הראשון הוא צמצום חסמים בירוקרטיים כדי לאפשר לרשויות לפעול מהר ככל האפשר; השני הוא מתן מענה תקציבי לצרכים החריגים שנוצרים בזמן חירום. "בשגרה יש לנו סט של כלים, אישורים ובירוקרטיה. הרשות פונה, מבקשת, ויש הלוך ושוב עד שמאשרים. בחירום יש לנו כבר, לצערי, מכתב נצור של סט הנחיות. בשעת חירום אני חותם על המסמך, משחרר אותו לרשויות ואומר להן: רוצו".
"אפילו הרשויות החזקות אמרו לנו: אנחנו על סף היכולת"
אחד הרגעים שבהם הבין משרד הפנים עד כמה השלטון המקומי יכול להישחק הגיע, לדבריו, במהלך סבב הלחימה הראשון מול איראן. "אפילו הרשויות החזקות ביותר במדינת ישראל באו אליי ואמרו לי באוזן: ישראל, אנחנו על סף היכולת. עוד טיל אחד - וזה כבר...", סיפר. לדבריו, כל נפילת טיל משמעותית הפכה לזירה רחבה שהשפיעה על רחובות שלמים ועל אלפי תושבים. "כל טיל היה זירת נפילה עם הדף של לא מעט רחובות מסביב. זה אירוע של אלפי מפונים בכל נפילה כזאת. זה נטל אדיר על הרשויות".
לדבריו, במידה מסוימת, למדינה היה "מזל" שהפגיעות המשמעותיות התרכזו בעיקר ברשויות חזקות באזור המרכז. "תל אביב ומרכז הארץ היו מרכזי הכובד של הנפילות. אלה רשויות שיש להן יכולת עצמאית, יש להן חברות שהן יודעות להפעיל בזמן חירום. אם חלילה זה היה פוגש אותנו ברשויות חלשות - המדינה הייתה נראית אחרת לגמרי".
בסבב השני, לדבריו, הפגיעות היו מפוזרות יותר והגיעו גם לפריפריה ולדרום, אך בחלק מהמקרים היו נקודתיות יותר והטיפול בהן היה מהיר. "אתה תמיד נערך למלחמה הקודמת. אתה לא יודע מה תהיה המלחמה הבאה", אמר. "אבל אתה חייב להבין את כל התרחישים ואת כל הזירות שאיתן תצטרך להתמודד".
"מאות אלפים עלולים למצוא את עצמם 'על המדרכה'"
בימים אלה, מספר אוזן, משרד הפנים עובד יחד עם משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית וגורמים נוספים על תרחיש אחר לגמרי - רעידת אדמה משמעותית. "זה אתגר שמטריד אותנו מאוד", אמר. "אנחנו נערכים לתרחישים יחסית מחמירים כדי לתת מענה לרשויות ולכמות אדירה של מפונים". התרחיש שאליו נערכים במשרד כולל, לדבריו, כמה מאות אלפי בני אדם שעלולים למצוא את עצמם "על המדרכה" ולהזדקק למענה מיידי.
הוא חילק את האוכלוסייה הזאת לשתי קבוצות: מי שביתם נפגע בפועל ואינם יכולים לחזור אליו, ומי שביתם אולי לא נפגע באופן שמחייב פינוי - אך יחששו לחזור אליו. "אנחנו מכירים את זה גם מהפינויים בצפון ובדרום. יש אנשים שפינו את עצמם עצמאית ואמרו: אני לא לוקח סיכון. אנחנו נערכים לזה שגם ברעידת אדמה אנשים לא ייקחו סיכון".
לדבריו, אחד הקשיים המרכזיים הוא שבתרחיש כזה לא בטוח שניתן יהיה להשתמש במלונות, כפי שנעשה עם מפונים במהלך המלחמה. "זה תרחיש מאוד מאוד מורכב שאנחנו יושבים עליו ממש בימים האלה".
"השכונה קמה מהר יותר מהתשתיות"
לדבריו, נקודת המפגש הזו מחייבת את המדינה לחשוב מחדש על מדיניות התכנון לעשור הבא. הוא נמנע מלחזות מה יקרה למחירי הדיור. "אני לא נביא. הכלכלה יודעת לנהל את עצמה לבד", אמר. "אבל אנחנו כמדינה עושים הכול כדי לאפשר לאזרחים לקנות דירה ושיהיו מספיק דירות בשוק".
אלא שתכנון דירות לבדו אינו מספיק. אוזן מצביע על אחת הבעיות המוכרות ביותר בפיתוח שכונות חדשות: הפער בין קצב בניית הבתים לבין קצב הקמת התשתיות. "בדרך כלל אתה מקים את השכונה הרבה יותר מהר מאשר את התשתית", אמר. לדבריו, ראשי רשויות אינם יכולים לממש מיד את כל מלאי התכנון שניתן להם כאשר אין במקביל בתי ספר, כבישים, תחבורה ציבורית ושירותים עירוניים.
אוזן סבור כי הרחבת מערכות התחבורה - ובהן המטרו והרכבות הקלות - תשנה בהדרגה גם את גבולות אזורי הביקוש. "הפריפריה התל אביבית הולכת ומתרחבת. אנשים יכולים לקנות דירות לא דווקא במרכזי הערים. ככל שתהיה יותר תחבורה ציבורית נגישה, יותר תשתיות חינוך ויותר תשתיות בכלל - נוכל להרחיב את ההיצע".
"לך תראה בירוחם, באופקים ובנתיבות - ביקוש מטורף"
לדבריו, אחד השינויים הבולטים ביותר כבר מתרחש מחוץ לאזורי הביקוש המסורתיים.
"זו תופעה מדהימה שאנחנו רואים", אמר. "מחוץ לאזורי הביקוש הגדולים שהיינו רגילים אליהם - תל אביב ומרכז הארץ - לך תראה בירוחם, באופקים, בנתיבות. ביקוש מטורף, ביקוש מדהים שכולם נפעמים לראות אותו". אוזן מייחס את השינוי, בין היתר, להסכמי גג, להשקעה בתשתיות ולהגדלת התקציבים לרשויות המקומיות.
לדבריו, מענק האיזון שהועבר לרשויות בשנה האחרונה היה הגבוה ביותר בתולדות המדינה. "אנחנו מבינים שרשות מקומית שנותנת שירותים טובים תדע להכיל ולתת מענה לתושבים. בסוף זה מה שהתושב רואה - את השירותים הטובים, את הניקיון ברחובות, את התשתיות, את החינוך. החיים עצמם - זה מה שחשוב".
התרעות פיקוד העורף