הוא אף מרחיב את הטענה מעבר ללבנון וקובע כי מאזן הכוחות האזורי פועל כיום לטובת ארצות הברית וישראל: "ארה"ב וישראל פשוט חזקות מדי - צבאית, כלכלית, דיפלומטית וטכנולוגית - עבור איראן וחיזבאללה", כתב. לדבריו, טהרן אינה מסוגלת למנוע מוושינגטון לתקוף בתוך איראן, ומכאן שגם יכולתה לעצור מהלכים ישראליים נגד חיזבאללה מוגבלת מאוד.
"הארגון מפנה את הזעם כלפי המדינה"
לפי עבד אל-חוסיין, במקום להודות בכישלון, חיזבאללה מנסה להסיט את האחריות למדינה הלבנונית. הוא טוען כי הארגון מנהל קמפיין נגד ממשלת לבנון ומאשים אותה בכך שאינה מגינה על תושבי דרום לבנון - אותה אזור שלדבריו חיזבאללה החליש במשך שנים. עוד הוא טוען כי מערך התעמולה של הארגון מכוון את זעם תומכיו כלפי הנשיא עאון, ראש הממשלה סלאם וכל מי שקורא להסדר עם ישראל. מבחינתו, גם אם כל מבקריו הפוליטיים של חיזבאללה ייעלמו, המצב האסטרטגי לא ישתנה. "חיזבאללה יצטרך למסור את נשקו, או שדרום לבנון יישאר אזור חרב וריק מתושבים", הוא כותב.
"הנוף האזורי השתנה לצמיתות"
עבד אל-חוסיין מרחיב את הדיון גם למעמדה של איראן. לטענתו, האזור עבר שינוי עמוק: משטר אסד בסוריה איננו, חיזבאללה נחלש קשות, חלק גדול מארסנל הנשק שלו הושמד או נתפס, וגם טהרן וביירות מצויות במצב כלכלי קשה. לדבריו, עם המשך הלחץ הכלכלי האמריקאי, הסיכוי שאיראן תצליח לשקם במהירות את מעמדה האזורי נמוך מאוד.