ההתבטאות של ברנהאם עוררה סערה. ג'ון סוויני, מנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית, ה-SNP, והשר הראשון של סקוטלנד, טען בעקבות הדברים כי ברנהאם "משלים עם הרעיון שייזכר בהיסטוריה כראש הממשלה האחרון של הממלכה המאוחדת". בסביבתו של סוויני, כך לפי דיווח בטלגרף, טוענים כי ברנהאם "לא קרא את החומר" ואינו מבין את הבסיס לעמדת הממשלה הבריטית בנוגע לאיחוד.
הפסגה בקרדיף מסמלת שינוי טקטוני בפוליטיקה הבריטית. תבוסתה של הלייבור בבחירות בוויילס במאי האחרון הובילה לעלייתה של מפלגת "פלייד קמרי" הפרו-עצמאית, ובראשה השר הראשון רון אפ יורוורת'. בסקוטלנד, ה-SNP ממשיכה לשלוט למרות היחלשות מסוימת, ובצפון אירלנד, שין פיין בהנהגתה של השרה הראשונה מישל אוניל צפויה לשמור על כוחה גם בבחירות בשנה הבאה. אוניל תגיע לפסגה יחד עם מרי לו מקדונלד, נשיאת שין פיין וראש האופוזיציה בפרלמנט האירי.
גורמים המעורבים בפסגה מסרו לטלגרף כי ההסכם יכלול ארבעה תחומי פעולה עיקריים: כלכלה, אנרגיה, אירופה ושיתוף פעולה בינלאומי, והזכות להגדרה עצמית. השלוש צפויות להסכים כי מדינותיהן צריכות להיות חלק מהאיחוד האירופי, ולצאת נגד המודל הכלכלי הנוכחי של בריטניה שלטענתן אינו משרת את אזרחיהן. הפסגה נערכת יומיים בלבד לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התערב גם הוא בנושא, והכריז במהלך ביקור בדבלין כי הוא "ישמח" לראות אירלנד מאוחדת וכי יהיה זה "דבר נהדר".
ברנהאם מצידו, שיגר ביום חמישי מכתב תקיף לסוויני, בו הבהיר כי משאל עם לעצמאות סקוטלנד הוא "מחוץ לתחום" לפני הבחירות הכלליות הבאות, וציין כי הדבר "יסיט את המיקוד שלנו מצמיחה כלכלית וסיוע למשפחות עם יוקר המחיה". עם זאת, נראה כי המומנטום לשינוי חוקתי עמוק בממלכה המאוחדת, כפי שטוען סוויני, "הוא בלתי ניתן להכחשה".
יחסי אהבה-שנאה ומאות שנים של מאבק
מערכת היחסים בין אנגליה לשכנותיה הקלטיות נשענת על היסטוריה סוערת של אלפי שנים, המאופיינת במאבקי שליטה, מלחמות וניסיונות כיבוש מתמשכים. אנגליה, ככוח הדומיננטי, פעלה לאורך מאות שנים להכפפת שאר האומות למרותה.
ויילס נכבשה וסופחה סופית לממלכה האנגלית כבר במאה ה־13, בעוד שסקוטלנד, לאחר מאות שנות סכסוך ומלחמות עצמאות עקובות מדם, אוחדה פוליטית עם אנגליה רק בשנת 1707. באשר לאירלנד, מאות שנים של שלטון בריטי נוקשה ודיכוי תרבותי הובילו בסופו של דבר למאבק מזוין ולחלוקת האי בשנת 1921, כאשר צפון אירלנד נותרה תחת שלטון לונדון.
למרות העוינות ההיסטורית, היחסים בין האומות התפתחו ברבות השנים למערכת מורכבת של קשרים והשפעות הדדיות, מעין יחסי אהבה־שנאה. תקופת האימפריה הבריטית, המהפכה התעשייתית ושתי מלחמות העולם יצרו קשרים כלכליים, תרבותיים ומשפחתיים עמוקים שחיברו את עמי האזור יחדיו. עם זאת, הזהות הלאומית הנפרדת והתרבויות הייחודיות מעולם לא נטמעו לחלוטין בזהות האנגלית.
בעשורים האחרונים, תהליכי ביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי והקמת הפרלמנטים המקומיים באדינבורו, בקרדיף ובבלפסט, שנועדו להרגיע את השאיפות הלאומיות, דווקא העצימו את התיאבון לעצמאות מלאה, והפכו את טינות העבר למשבר פוליטי עכשווי המאיים על עתיד הממלכה.
התרעות פיקוד העורף