כשמשעל שאל אם ידע על מצבו הבריאותי מראש, השיב ברקוביץ': "נפגשתי עם מיקי לפני כמה חודשים וראיתי שהוא כבר היה חולה. הבחנתי ודיברתי איתו, והבנתי שהוא חולה במחלה הארורה הזאת. אבל בכל זאת, הדבר הקטן שעוד נשאר לנו זה להעריך אותו, לכבד אותו ולהגיד שבשבילי מיקי היה הספורטאי הגדול ביותר בישראל. גדלנו עליו, הערצנו אותו ובשבילי הוא איש השנה".
השניים העלו זכרונות מימי הזוהר של מכבי תל אביב. "זה היה קונצנזוס. אני זוכר את הילדות בימי חמישי, כשאבא היה קונה גרעינים והיינו יושבים בסלון - עוד בשחור לבן - ומסתכלים על מכבי תל אביב, מיקי ברקוביץ', לו סילבר, ארל וויליאמס ושוקי שוורץ. כל מדינת ישראל ישבה והעריצה אותם".
בסיום הראיון, קשר ברקוביץ' בין געגועיו לימים ההם לבין המצב החברתי הנוכחי במדינה: "זה לא כמו היום, בעידן הפילוג ובעידן השסע. חסרה לי המכבי תל אביב הזאת שכולנו אהבנו, חסר לי מיקי - ומיקי היה הגיבור. תודה למיקי ברקוביץ' על כל מה שהוא עשה בשבילנו".