אבל כבד בעולם התורני ובקהילת שורדי השואה: בליל ראש השנה הלך לעולמו בשיבה טובה הרה"ח ר' יהודה אהרן וידבסקי ז"ל, זקן ניצולי השואה בישראל ומזקני חסידי סוכטשוב ומודז'יץ, כשהוא בן 107. וידבסקי, ששרד את תופת גטו לודז' ומחנה ההשמדה אושוויץ, הקדיש את מרבית חייו הבוגרים למפעל חיים חסר תקדים של תיעוד, הנצחה ושיקום בתי עלמין יהודיים חרבים ברחבי פולין.
וידבסקי נולד בפולין בשנת 1919. עם פלישת הנאצים נכלא עם משפחתו בגטו לודז', ובהמשך גורש לאושוויץ-בירקנאו, שם איבד את הוריו ואת מרבית אחיו. יחד עם אחיו שרד את הסלקציה של יוזף מנגלה ועבודות הכפייה במחנה פרידלנד, עד לשחרורו ב-1945. לאחר המלחמה סייע במאמצי הרכש של האצ"ל באירופה, ובשנת 1950 עלה לישראל, השתקע בה והקים משפחה ענפה, שבה זכה לראות דור חמישי.
מפעל חיים של זיכרון ותקומה
שיקום מורשת פולין: החל מסוף שנות ה-70 שב לפולין פעם אחר פעם, איתר ושיקם עשרות בתי עלמין וקברי אחים שהוזנחו וחוללו, ופעל להצלת מצבות היסטוריות.
הוקרה לאומית: בשנת 2012 (תשע"ב) נבחר וידבסקי להדליק משואה בעצרת הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם", כהוקרה על פועלו לשימור הזיכרון ההיסטורי.
גשר חי בין העולמות: לצד היותו איש עדות מרכזי בטקסי יוצאי פולין, נותר דמות בולטת וסמל מופת בחצרות סוכטשוב ומודז'יץ, כשהוא שומר על צלילות דעת ומאור פנים עד ימיו האחרונים.
פטירתו בערב השנה החדשה מסמלת פרידה מאחד מסמלי התקומה המובהקים ביותר שקמו מן האפר - אדם שחווה את הזוועות הקשות ביותר של המאה ה-20, ובחר להקדיש את חייו כדי להבטיח שהדורות הבאים לא ישכחו.
בהמשך ההודעה נכתב: "החיפוש הזה הפך למפעל חיים - במשך עשרות שנים פעל יהודה לאיתור ולשיקום בתי עלמין וקברי יהודים בפולין, וסייע בזיהוי יותר מ-3,000 קברים. יהודה אמר פעם כי הנקמה שלו בנאצים זה שהם הפסידו - ושלנו יש את מדינת ישראל. ואכן, חייו היו עדות מופלאה לניצחון החיים, לזיכרון ולתקומה. יהי זכרו של יהודה ברוך".