במרכז הראיון עומדת גם ביקורת חריפה על הכשלים שהובילו ל-7 באוקטובר. איילנד טוען כי הבעיה לא הייתה רק מודיעינית אלא גם תפיסתית, פסיכולוגית וארגונית, וקובע כי בעיניו כ-75% מהאחריות לכשל מוטלת על הצבא.
"אנחנו נמצאים במצב שכמעט בכל הזירות אפשר להצדיק לכאורה פעולה צבאית ישראלית אגרסיבית, כי באף אחת מהזירות לא השגנו איזשהו ניצחון מוחלט ולא איזושהי סגירת מעגל מלאה שמאפשרת לעבור הלאה", אמר איילנד.
"אם מדובר בעזה, תמיד אפשר לומר שחמאס מתעצם, שזה נכון, ושאם אנחנו לא רוצים לחזור למציאות שהייתה לפני 6 באוקטובר 2023, אז כדאי שנפעל עכשיו. אין לזה הצדקה עניינית, אבל יחסית קל למכור את זה. וזה אותו דבר בלבנון, בסוריה וגם מול איראן. ברגע שאתה מחדש את המלחמה, נוצרת אווירה אחרת במדינה, ונושאים שהציבור רוצה לדבר עליהם - מגיוס ועד יוקר המחיה והשחיתויות של הממשלה - מוסטים הצידה".
"נתניהו של השנים האחרונות הוא נתניהו ששם באמת 80 אחוז, אם לא יותר, את האינטרס הפוליטי והאישי שלו על חשבון דברים אחרים. יש לזה אינסוף דוגמאות".
"אם אנחנו מדברים על החזית הסורית, כמו בהרבה דברים אחרים, צריך לשאול מה יותר נכון לעשות. אני לא בטוח שהדבר הנכון הוא להגיע להתנגשות חזיתית עם טורקיה. זה דבר שמאוד מאוד מסכן את ישראל.
"טורקיה במידה רבה מאוד יותר מסוכנת לנו מאיראן".
"הטורקים, שפעם היו אימפריה ששלטה בכל המזרח התיכון ובכל צפון אפריקה, מבינים שהימים ההם לא יחזרו. אבל הם אומרים בצורה מאוד ברורה - ואני מדבר על דברים שאמרו לי גנרלים טורקים לפני 25 שנה, כשהיחסים שלנו עוד היו נהדרים - שבסוף מלחמת העולם הראשונה טורקיה נאלצה לקבל את תכתיב המדינות המנצחות, והם לא מקבלים את הגבול הזה כגבולה הסופי של טורקיה.
"הם אמרו שהגבול האמיתי של טורקיה בדרום צריך לעבור בין חלב בסוריה למוסול בעיראק, ויום אחד הם יחזרו לשם. הדבר השני הוא הים האגאי מול יוון. גם איים שנמצאים קילומטרים ספורים מטורקיה הם בריבונות יוונית, והטורקים אומרים שזה לא מקובל עליהם.
"עד כאן זה אתוס טורקי חזק שקדם לארדואן. הדבר השני הוא ארדואן, והוא שילוב נוראי של אידיאולוגיה איסלאמיסטית קיצונית ומגלומניה. הוא מחפש לשים רגל טורקית בלוב, בסומליה, במקומות אחרים והיום בסוריה".
"היא הלכה והתגברה. ארדואן לא רק נעשה יותר ויותר קיצוני בעמדותיו כלפי ישראל, אלא הוא מרגיש מחוזק מאז שטראמפ אומר עליו שהוא אוהב אותו. הוא מרגיש שטראמפ מעריץ אותו.
"מאז הסיוע שלהם לשינוי המשטר בסוריה, מבחינתם סוריה היא מגרש משחקים שלהם. ולכן עימות אפשרי בסוריה בין ישראל לטורקיה הוא תרחיש בהחלט אפשרי ומסוכן".
מכאן עבר איילנד לאחד הצירים המרכזיים בתפיסתו: הטענה כי חלק מהכשלים הגדולים של מערכות ביטחוניות מתחילים לא במידע שחסר, אלא בדרך שבה מתארים ומגדירים את המציאות.
"הטענה העיקרית שלי היא שרוב השגיאות הגדולות שנעשות לאורך השנים על ידי אנשי מודיעין בכירים, גנרלים ומנהיגים לא קשורות לתחום הצבאי הטהור, המודיעיני או המדיני. הן נובעות משלוש דיסציפלינות אחרות - פילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
"הטעות הגדולה של ישראל שנים לפני 7 באוקטובר, ועד היום, היא שהיא מתארת את המציאות בעזה בשפה או בתיאור שהוא שגוי. והוא מזיק, ואפילו הרסני".
"לכן אנחנו כישראל צריכים להילחם נגד ארגון הטרור חמאס ולהגן על האזרחים. אבל לכאורה אין לנו שום דבר איתם. זה תיאור מחריד".
"מדינה זה לא משהו שמוכר כמדינה, אלא משהו שמתנהג כמדינה. זו ישות שיש לה גבולות ברורים, שלטון מרכזי אפקטיבי, מדיניות חוץ עצמאית וצבא משלה".
"והדרך הנכונה להגדיר את מה שקרה ב-7 באוקטובר היא שמדינת עזה פתחה במלחמה נגד מדינת ישראל, וביום אחד רצחה 1,200 ישראלים וחטפה 251 אנשים".
"זה שיש להם שיטות נבזיות וטרוריסטיות לא משנה את העובדה שעזה היא מדינה שהקימה במשך השנים צבא מודרני ומתקדם עם עשרות אלפי אנשים וכוח קומנדו מעולה של כ-3,000 איש.
"כל גורמי צה"ל ידעו כבר כחמש שנים לפני 7 באוקטובר שלחמאס יש כוח קומנדו של כ-3,000 אנשים, מצוידים, מאומנים, עם מוטיבציה דתית בשמיים, שנמצאים דקות מישראל, והייעוד שלהם הוא לפשוט על ישראל בהפתעה.
"ואם את בודקת את הערכות המצב שהיו בצה"ל לפני 2023, את מוצאת שההערכה הכי מחמירה אמרה שבמקרה הכי גרוע יתקפו אותנו כ-60 מחבלים בכמה מוקדים בו-זמנית".
"ואז אתה אומר: ארגון טרור, איך יפעל? אוקיי, לא שמונה, 15. אתה לא חושב במושגים של צבא".
"הדבר הראשון הוא שבסוף יוני או ביולי 2023 ראש אגף המודיעין, אהרון חליוה, אמר שהוא משנה את הערכתו".
"במשך שנים, עד כולל דצמבר 2022, ההערכה הייתה שהסבירות למלחמה נמוכה. ביוני-יולי 2023 חליוה אמר: רגע, אני משנה את דעתי. ההערכה שלי שהסיכוי למלחמה נמוך משתנה, ואני חושש ממלחמה, ואפילו ממלחמה רחבה".
"היכולות של חיזבאללה, המיליציות הפרו-איראניות, עיראק, תימן וחמאס כבר היו קיימות. שני דברים היו משמעותיים: נשק מדויק נגד מטרות צבאיות ותשתיות לאומיות, וכוחות הפשיטה - רדואן של חיזבאללה ונוחבה של עזה - שהיו במוכנות מבצעית גבוהה.
"הסיבה השנייה הייתה המשבר הפוליטי בישראל וההשפעה שלו על הצבא. זה יצר מציאות שבעיני האיראנים ישראל נראתה חלשה יותר".
"נעשיתי חרד עוד יותר. הגעתי למסקנה שמדינת ישראל עלולה בתוך חודשים ספורים, סוף 2023 או תחילת 2024, לעמוד בפני לא רק מלחמה ולא רק מלחמה אזורית, אלא מלחמה קיומית".
"אבל רוב הטענות הן לצבא עצמו. הצבא עשה שורה אדירה של שגיאות. אחת מהן הייתה ההנחה שגם אם יקרה תרחיש חמור, הוא יתחיל בלבנון, בחיזבאללה. בגלל שהיה מודיעין טוב על חיזבאללה אמרו: נדע מראש. לא העלו על הדעת שמי שיכול להתחיל את הכול זה חמאס".
איילנד מספר כי אירוע נוסף הוביל אותו לפגישה עם נתניהו: מפגש עם חמישה או שישה טייסי מילואים בכירים, ממובילי הרביעיות בחיל האוויר, שהפסיקו להתנדב על רקע המאבק במהפכה המשפטית.
"הם כולם היו שייכים לשלד הכי חשוב של חיל האוויר. שאלתי אותם מה יגרום להם לחזור, להתנדב ולשרת כרגיל.
"הם אמרו: אנחנו לא פוליטיקאים ולא מבינים יותר מדי בכל הרפורמה המשפטית, אבל אם הקואליציה של נתניהו תגיע לפשרה עם לפחות מפלגה אחת באופוזיציה שאנחנו סומכים עליה - והם ציינו במפורש את בני גנץ וגדי איזנקוט - ואם גנץ ואיזנקוט יגידו שהגענו לפשרה, שאין סכנה נוראית של הפיכה משטרית ואפשר לחיות עם זה - אנחנו חוזרים לטוס.
"על בסיס השיחה הזאת ביקשתי פגישה עם ראש הממשלה ונפגשתי איתו".
"יכול להיות שהייתי תמים, אבל הנושא היה מספיק חשוב מבחינתי. בראייתי, מדינת ישראל הולכת למלחמה קיומית".
"80 אחוז זה לא ממה שביבי אמר, אלא 80 אחוז מהצעת הפשרה שלי. ראיתי שנוצר פה מה שנקרא Zone of Possible Agreement - מרחב הסכמה אפשרי.
"החזרתי את התשובה לנתניהו, לא אישית אלא דרך מישהו בלשכה, שלפי דעתי יש על מה לדבר על בסיס המסמך שהכנתי. וזהו. זה נגמר".
בהמשך הראיון קבע איילנד כי אף שהוא מותח ביקורת חריפה על הדרג המדיני, עיקר האחריות ל-7 באוקטובר מוטלת מבחינתו דווקא על הצבא.
"אם אני מנתח את 7 באוקטובר וצריך לחלק את האחריות, האחריות של הדרג הפוליטי היא 25 עד 30 אחוז. האחריות של הצבא היא 75 אחוז".
שנה וחצי לפני 7 באוקטובר, לדבריו, הגיע לידי המודיעין מסמך מפורט ובו תוכנית הפלישה של חמאס לישראל, עד לרמת הכוחות והמשימות של הפלוגות. איילנד טוען שהמידע לא זכה למשקל הנדרש משום שהמערכת כבר אימצה "אמונה" שחמאס אינו רוצה ואינו מסוגל לצאת למלחמה.
"כשאתה כבעל תפקיד מגיע לאמונה שמשהו מסוים יקרה ומשהו מסוים לא יקרה, אתה לא תיתן לעובדות לבלבל אותך. אתה תישאר עם האמונה".
הוא מדגים זאת באמצעות "תוחלת הנזק": אם מהנדס מודיע שיש סיכוי של 10% שבניין יקרוס בתוך שעה, לדבריו, כל אדם סביר ייצא ממנו למרות שהסיכוי לקריסה נמוך - משום שהנזק האפשרי עצום והמאמץ הנדרש כדי להימנע ממנו קטן.
"ב-1973 לא היה בהכרח צריך לגייס את כל המילואים. אבל הצבא הסדיר היה מגויס. אם יש סיכוי אפילו של עשרה אחוז למלחמה, המינימום הוא לפרוס אותו במוכנות למלחמה.
"ככל שתוחלת הנזק גבוהה יותר וככל שהמאמץ הנדרש קטן יותר, נכון לפעול גם כשההסתברות נמוכה".
"בשורה התחתונה, במהלך 24 השעות האחרונות שלפני 7 באוקטובר, ובעיקר באותו לילה, היה יותר מדבר אחד שהיה מוזר. אבל לא היה אף אחד שחיבר את הדברים כמו שצריך".
"אם הרמטכ"ל היה אומר: ההסתברות נמוכה, אבל בוא נעשה מאמץ קטן - מי שכבר נמצא בעוגדת עזה יהיה בכוננות מלאה. והדבר השני, המענה הכי טוב לפלישה הוא מסוקי קרב. אפשר היה להכניס את מערך מסוקי הקרב לכוננות עליונה. אנשים לא היו ישנים כמה שעות בשבת בבוקר, לא נורא.
"הוא לא קיבל את ההחלטה הזאת, ואף אחד גם לא הציע לו לקבל אותה. זה לא רק הוא".
איילנד מפנה אצבע גם לתכנון הפיזי של המוצבים. כדוגמה הוא מציג את מוצב נחל עוז, שבו היו לדבריו כ-100 חיילים חמושים, אך כאשר מאות מחבלים רצו כ-800 מטר בשטח פתוח לעבר המוצב כמעט לא נורתה לעברם אש.
"זו שגיאה שאני מדבר עליה כבר עשרים שנה או יותר. העמדות שצה"ל בנה נבנו בצורה גרועה. הן היו חשופות, ואז כשיש ירי רקטות אומרים לחיילים, כולל הלוחמים, לרוץ למיגונית או לבונקר.
"ובשלב הזה האויב רץ את אותם 800 מטר. אם העמדות היו נבנות כמו שצריך, אפשר היה להימצא בתוכן גם בזמן ירי רקטות".
בסוף 2022, עוד לפני המלחמה, התבקש איילנד לכתוב פרק בספר "יום פקודה" על הלקחים ממלחמת יום הכיפורים שלא תוקנו. הוא התמקד בשישה כשלים.
"כתבתי פרק של 25 עמודים על הלקחים של מלחמת יום הכיפורים, ובדגש על כאלה שאני יודע שלא תוקנו. שמתי את האצבע על שישה דברים כואבים - וכולם קרו ב-7 באוקטובר. האם עשיתי יותר כדי למנוע את זה? כנראה שלא".
"בעיניי זו לא תשובה של מ"מ. מ"מ צריך לדבר במושגים: אני עם הכוח שלי מחסל אותם.
"אמיר ברעם אמר לי: בוא תעלה למוצב החרמון ותעשה ביקורת. הגעתי ביום שישי ושאלתי את המפקד כמה חיילים יש לו. הוא אמר לי מספר קטן להפליא. שאלתי: רק כל כך מעט? הוא אמר: לא, זה רק בשישי-שבת.
"אמרתי לו: יש לך הסכם עם הצבא הסורי שלא יתקוף אותך בשישי-שבת?
"היו הרבה תופעות כאלה. חלקן מקצועיות נטו, וחלקן תרבות ארגונית מאוד בעייתית".
"אי אפשר שהדרג הפוליטי יגדיר מטרה ועכשיו יגיד לצבא: יאללה, לכו תשיגו. חייב להיות דיאלוג שחוזר למטרות, ובו אתה שם על השולחן שלוש שאלות.
"אחת, האם יש לי כלים להשיג את המטרה ששמתי? שתיים, האם יש לאויב כלים לטרפד את השגת המטרה? ושלוש, גם אם אני יכול להשיג את המטרה - האם המחיר שווה?
"זה דיון שהוא לא שעה ואז 'יאללה, בוא נסכם'. זה שעות של דיון אסטרטגי שבוחן את כל המצבים והתרחישים.
"המסקנה יכולה להיות: כן, אנחנו יכולים להשיג את המטרה ונכון להשיג אותה; או שזה גדול עלינו ולא עושים; או שיוצאים למערכה אבל מקטינים את המטרות לגובה שאפשר לחיות איתו".
"הסיוע שישראל באופן אקטיבי מעורבת בהעברתו לעזה הוא שגיאה נוראית. הוא בעצם אומר: אני אחראי למה שקורה בעזה. אם זו מדינת אויב שתקפה את ישראל, למה אני צריך להיות אחראי לרווחה שלה? יש להם גבול עם מצרים, שהמצרים יעזרו להם.
"לישראל אין אינטרס שעזה תשוקם. אומרים שחמאס והפלסטינים פועלים בגלל הייאוש, ושאם ניתן להם תנאים טובים יותר הייאוש יקטן. לא. הם פועלים בגלל הסיבה ההפוכה לייאוש - התקווה.
"עזה שלפני 7 באוקטובר הייתה במצב כלכלי מצוין יחסית, בין היתר בגלל המיליארדים שאפשרנו לקטאר להכניס לשם, ובכל זאת הם יצאו למלחמה. לא בגלל הייאוש, אלא בגלל התקווה להצליח. ככל שעזה תהיה משוקמת ותשגשג, תגדל גם המוטיבציה לעשות את זה".
התרעות פיקוד העורף