לעמדה האמריקנית יש השלכה גם על ישראל. וושינגטון ממשיכה לייחס חשיבות לחופש השיט, אך לפי שעה אינה מוכנה לפתוח מערכה אמריקנית ישירה נוספת נגד החות'ים. כל עוד זה הקו האמריקני, מהלך משותף של המדינות שנפגעות מהאיום הופך לרלוונטי יותר.
בימים האחרונים פורסם כי בן סלמאן פנה בעקיפין גם לישראל, באמצעות פיקוד המרכז האמריקני, בבקשה לסיוע מודיעיני ואחר מול האיום החות'י על באב אל-מנדב. לדיווח אין בשלב זה אישור רשמי מישראל או מסעודיה. אם המגע אכן מתקיים, הוא מעניק ביטוי מעשי ראשון לאינטרס המשותף שנוצר סביב המצר: ישראל זקוקה לנתיב בטוח שיאפשר לספנות לחזור לאילת, וסעודיה זקוקה לנתיבי יצוא וסחר בטוחים בים האדום.
מבחינת ישראל, זה עשוי להיות בסיס למהלך מדיני רחב יותר סביב חופש השיט. סעודיה, מצרים, ארה"ב ומדינות אירופה נפגעות בדרכים שונות מהאיום על נתיבי הים האדום. ככל שהפגיעה מתרחבת, יותר ממשלות מוצאות את עצמן עם אינטרס מעשי בהבטחת המעבר בבאב אל-מנדב.
כעת נדרש הדרג המדיני להכריע אם לשנות כיוון - ולהשיב על כמה שאלות שעדיין נותרו פתוחות: מי אחראי להחזרת השיט לאילת, אילו חלופות הוצגו, והאם המגעים עם סעודיה וארה"ב כבר מתורגמים למדיניות.
התרעות פיקוד העורף