הסיבה, לפי ההערכה, היא אלקטורלית. נתניהו אינו פונה רק לבייס הקשיח של הליכוד, אלא גם למה שמכונה "הימין הרך" - מצביעים ימניים שאינם בהכרח רוצים לראות שחזור מדויק של הממשלה הנוכחית, ומעדיפים מסגרת רחבה וממלכתית יותר.
אותו מנגנון גם מול וינטר
דפוס דומה מתקיים גם סביב עופר וינטר ומפלגת "עמך ישראל". וינטר הציג מלכתחילה את עצמאותו הפוליטית בכך שאינו מתכוון לקחת קולות מהליכוד, מעוצמה יהודית או מהציונות הדתית, אלא למשוך מצביעים ימניים שנמצאים כיום אצל בנט, איזנקוט וליברמן. אלא שכאשר הצהיר כי ימליץ על נתניהו לראשות הממשלה, נחלש במידה מסוימת המסר שלפיו הוא מציע אלטרנטיבה עצמאית לימין הממסדי.
כאן דווקא המתקפות מצד נתניהו עשויות לסייע לו. ככל שהליכוד תוקף את וינטר ומציג אותו כמי שאינו חלק מהמחנה הממושמע סביב נתניהו, הוא יכול לטעון בפני אותו "ימין רך" שהוא אכן מציע משהו אחר. מבחינת וינטר, זה הקהל שאליו הוא מכוון מלכתחילה: מצביעים שמגדירים את עצמם ימניים, אך רוצים להעניש את הממשלה על 7 באוקטובר, מסתייגים מהחיבור עם החרדים או מבקשים הנהגה חדשה מבלי לעבור למחנה השמאל.
אלא שבמקרה של וינטר, לא הכול משחק קמפייני. לנתניהו יש גם חשש אמיתי מכך ש"עמך ישראל" לא תעבור את אחוז החסימה ותשרוף קולות לימין. יש גם שאלת נאמנות. בסביבת נתניהו קיים ספק עד כמה ניתן לסמוך על וינטר ביום שאחרי הבחירות. זאת, אף שבכוורת שלו יש גם "ביביסטים כבדים" – אנשים המזוהים מאוד עם נתניהו, שחלקם אף עשויים לפרוש אם וינטר יבחר במהלך שיתפרש כפגיעה בו. מבחינת נתניהו, עצם העובדה שווינטר מתמודד באופן עצמאי ומנסה לבנות בסיס כוח נפרד הופכת אותו לשחקן פחות צפוי.
מכאן נובעת גם האגרסיביות של הליכוד נגדו: מצד אחד ניסיון למנוע בזבוז קולות, ומצד שני ניסיון לערער את האמון בו בקרב מצביעים שמבקשים ודאות כי יישאר בתוך גוש נתניהו.
הקרבות אמיתיים – אבל גם שימושיים
בסופו של דבר, אין הכרח בתיאום בין הצדדים כדי שהעימותים ישרתו את כולם. בן גביר תוקף את נתניהו ומתחזק אצל הימין הקשיח; נתניהו מאפשר למתקפות להישאר באוויר ומתחזק אצל הימין הרך; וינטר מותקף בידי הליכוד ויכול להשתמש בכך כדי להוכיח שהוא אינו "עוד מפלגת לוויין".
הקרבות אינם בהכרח מזויפים, והחששות ההדדיים אמיתיים. אבל מבחינה קמפיינית, כל אחד מהשחקנים מצליח להשתמש בהם כדי לחדד לעצמו קהל יעד אחר. והאירוניה היא שבבוקר שאחרי הבחירות, אם המספרים יסתדרו, חלק גדול מהיריבים של היום עשויים למצוא את עצמם שוב סביב אותו שולחן ממשלה.