אחד הנתונים המשמעותיים שהונחו בפני חברי הוועדה היה הערכת האיום המעודכנת של המשטרה. בימים שקדמו לדיון הועלתה רמת האיום על איזנקוט לדרגה 4 מתוך 6 - רמת איום גבוהה - והמפכ"ל העביר לוועדה חוות דעת שבה המליץ להעניק לו אבטחה חמושה באופן מיידי. המשטרה לא הצביעה על מידע בדבר סכנת חיים מיידית, אך קבעה שרמת האיום מצדיקה נקיטת אמצעי הגנה.
בדיון נבחנו גם נסיבות שלא התגבשו לכדי התרעה מודיעינית. כהן הסביר לאחריו כי חברי הוועדה הביאו בחשבון את מערכת הבחירות הטעונה, את החרפת השיח וההסתה ברשתות החברתיות ואת מעמדו של איזנקוט כמועמד מרכזי. הוא הזכיר כי במקרים רבים של התנקשויות וניסיונות התנקשות בעולם לא היה מידע מודיעיני מוקדם. הוועדה קבעה כי היעדרה של התרעה ממוקדת אינו שולל את הצורך באבטחה.
עד להכרעה איזנקוט מקבל מענה אבטחתי חלקי. כבר כחודש לפני הדיון פנה ראש מטה השטח של "ישר!" לשב"כ בבקשה לקבל מענה לצורכי האבטחה שלו. בסביבתו הצביעו בין היתר על התלהטות מערכת הבחירות, על איומים נגדו ועל האיום האיראני על בכירים ישראלים. לאחר שלא הוחלט להצמיד לו אבטחת שב"כ, הוסדר פתרון ביניים: איזנקוט מסתייע באבטחה פרטית חמושה, ובמקביל מעניק שב"כ מעטפת מודיעינית וקשר ישיר לחמ"ל לצורך העברת מידע וניטור איומים. האבטחה הפרטית עצמה אינה אבטחת שב"כ ואינה מונחית על ידו.
בדיון יצטרכו השרים לקבוע גם מי יהיה הגוף המאבטח. מיד לאחר החלטת הוועדה לא היה ברור אם משמעותה היא אבטחה באמצעות יחידה 730 של שב"כ או מתכונת אחרת של אבטחה חמושה. בהמשך הובהר כי המלצת הוועדה לשרים היא שהשב"כ יהיה הגוף המאבטח. לצד ההחלטה על עצם האבטחה, תידרש אפוא הכרעה גם על הגוף שיישא באחריות לה.
אחרי ששמע את גורמי המקצוע וקיבל את תמונת האיום המעודכנת, כהן עמד בראש הוועדה שהמליצה לאבטח את איזנקוט. ההתבטאויות המוקדמות של כמה מחברי הוועדה, ובהם היו"ר, לא באו לבסוף לידי ביטוי בהחלטת הרוב, שקבעה כי המידע שהוצג בדיון מצדיק המלצה על אבטחה.
לאחר החלטת הוועדה התעוררה מחלוקת נוספת, הפעם סביב העיכוב בהעברת ההמלצה לדרג המדיני. גורמים ביטחוניים טענו כי כהן מעכב את קידומה, אולם הוא דחה את הטענה ואמר שהמסמך כבר הועבר. כהן אמר כי ההמלצות נמסרו כשבוע קודם לכן אך סירב לפרט למי. גם במשרד ראש הממשלה לא נמסרה אז תשובה ברורה אם המסמך התקבל, בידי מי ואם הגיע לשולחנו של נתניהו. במשך ימים כבר הייתה המלצה מקצועית לאבטח את איזנקוט עד הבחירות, אך לא היה ברור בפומבי למי נמסרה ומדוע ועדת השרים טרם התכנסה לדון בה.
להחלטה בעניינו של איזנקוט יש גם משמעות רחבה יותר בתקופת בחירות. איזנקוט אינו נמנה עם שבעת סמלי השלטון המאובטחים דרך קבע בידי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, ואינו מחזיק כיום בתפקיד המקנה לו אבטחת שב"כ אוטומטית. החוק, עם זאת, מאפשר לשירות לאבטח אישים נוספים שהממשלה קבעה כי יש צורך באבטחתם.
כהן התייחס לאחר הדיון למשמעות התקדימית של ההמלצה. לדבריו, הוועדה הייתה מודעת לכך שהיא עוסקת באבטחת אדם שאינו נושא כיום בתפקיד ממלכתי המזכה אותו אוטומטית באבטחת השירות, ולכן ביקשה לגבש המלצה שתוכל לעמוד בפני ועדת השרים ובבחינה משפטית. הכרה במעמדו של מועמד בכיר כשיקול המצדיק אבטחה ממלכתית עשויה לחייב בהמשך קביעת כללים גם ביחס למועמדים אחרים.
השרים יצטרכו להחליט היום אם להותיר את מתכונת האבטחה הנוכחית סביב איזנקוט, כל עוד אין התרעה מודיעינית ממוקדת, או לקבל את המלצת הוועדה ולהעניק לו אבטחה ממלכתית. להחלטה תהיה השלכה על האופן שבו יאובטח עד הבחירות, ובהמשך גם על הטיפול במועמדים אחרים שיימצאו במצב דומה.
אחרי שבועות של מחלוקת בין הגורמים המקצועיים ועיכוב בהבאת ההמלצה לדרג המדיני, ההכרעה באבטחת איזנקוט עוברת היום לידי השרים.
התרעות פיקוד העורף