סקרי הבחירות מתמקדים בדרך כלל במספר המנדטים, בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה ובמצב הגושים. מכון Rotem AR בדק במחקר הנוכחי היבט אחר ביחסם של הבוחרים לאישים פוליטיים: הרגשות שהם מעוררים בהם.
נזכיר כי בסקר מעריב האחרון, גדי איזנקוט שמר על פער דו־ספרתי בינו לבין בנימין נתניהו בהתאמה לראשות הממשלה, עם 50% שרואים אותו כמתאים, לעומת 38% שבוחרים בנתניהו. גם נפתלי בנט מוביל על נתניהו בהתאמה לראשות ממשלה, עם 45% מול 40% - בהתאמה. נתניהו - 41%, ליברמן 38%.
אייזנקוט רושם את הנתון הבולט במחקר. לפי הנתונים שמסר המכון, 52% מהמשיבים מביעים כלפיו רגשות חיוביים ו-20% רגשות שליליים. הפער בין שני השיעורים, המוגדר במחקר כ"מאזן הרגשי נטו", עומד על 32 נקודות אחוז לטובתו. מבין ארבעת האישים שנבדקו, הוא היחיד שהמאזן שלו חיובי באופן מובהק.
אצל נתניהו נרשמו 32% רגשות חיוביים ו-52% רגשות שליליים. המאזן שלו עומד על מינוס 20 נקודות. בנט נמצא קרוב לנקודת האיזון. לפי ריכוז הנתונים שמסר המכון, 36% מביעים כלפיו רגשות חיוביים ו-38% שליליים, מאזן של מינוס שתי נקודות. ליברמן עומד על 33% חיוביים לעומת 42% שליליים - מאזן של מינוס תשע נקודות.
המחקר אינו מודד כוונות הצבעה או מנדטים, וממילא יחס רגשי חיובי כלפי מועמד אינו מעיד בהכרח על כוונה להצביע לו. משום כך, הנתונים אינם מאפשרים להסיק מהם את יחסי הכוחות האלקטורליים. הם משקפים את היחס הרגשי שמעורר כל אחד מארבעת האישים בקרב המשיבים.
אייזנקוט: אמון והערכה - לצד אתגר הבולטות
הפרופיל הרגשי החיובי ביותר במחקר הוא של אייזנקוט. על פי ניתוח המכון, בין הרגשות החיוביים הבולטים שמביעים כלפיו המשיבים נמצאים אמון, הערכה ותקווה. המאזן שלו, 32 נקודות אחוז לטובתו, גבוה מזה של יתר האישים שנבדקו, שאצל שלושתם נרשם מאזן שלילי.
המכון מצביע גם על ריבוי יחסי של משיבים שאינם מביעים כלפי אייזנקוט עמדה רגשית מובהקת. החוקרים מכנים זאת אתגר של "Volume", ובפרשנותם מדובר בצורך להגדיל את הנוכחות והבולטות הציבורית שלו. לפי ניתוח המכון, אייזנקוט נדרש אפוא להרחיב את נוכחותו בקרב אותו חלק בציבור שטרם גיבש כלפיו יחס רגשי מובהק.
נתניהו: בסיס רגשי חיובי - ומולו שיעור גבוה של רגשות שליליים
נתניהו מציג במחקר את המאזן השלילי ביותר מבין הארבעה. 32% מהמשיבים מביעים כלפיו רגשות חיוביים, ובניתוח שערך המכון לתשובותיהם בולטים רגשות של אהדה והערכה. 52% מביעים כלפיו רגשות שליליים; בתשובות הפתוחות של משיבים אלה מזהה המכון בין היתר חוסר אמון, דחייה ותיעוב. הנתונים מציבים את המאזן של נתניהו על מינוס 20 נקודות, הנמוך ביותר מבין ארבעת האישים שנבדקו.
המכון משתמש במונח "תקרת דחייה" לתיאור הפער בין שיעור המשיבים המביעים יחס שלילי לנתניהו לבין שיעורם של אלה המביעים יחס חיובי. החוקרים מעריכים כי הדבר עשוי להקשות על הרחבת התמיכה בו. מאחר שהמחקר עוסק בסנטימנט ולא בכוונות הצבעה, הוא אינו מודד את יכולתו של נתניהו לגייס קולות נוספים או להרחיב את בסיס התמיכה האלקטורלי שלו.
אייזנקוט מול נתניהו: קו השבר החד ביותר במחקר
היחס לנתניהו והיחס לאייזנקוט קשורים זה בזה באופן בולט בנתוני המחקר. לפי המכון, בין העמדות הרגשיות כלפי השניים נמצא מתאם שלילי של r=-0.55. משמעות הנתון היא שמשיבים המביעים יחס חיובי יותר כלפי אחד מהם נוטים להביע יחס שלילי יותר כלפי האחר. בקרב המשיבים שהיחס שלהם לנתניהו שלילי, 74% מביעים רגשות חיוביים כלפי אייזנקוט. במקביל, שיעור המשיבים שמביעים יחס חיובי כלפי שניהם עומד על 7% בלבד.
הנתונים האלה מצביעים על קיטוב רגשי משמעותי בין שתי הדמויות במדגם: המתאם בין העמדות כלפיהן שלילי, רוב גדול מקרב בעלי היחס השלילי לנתניהו מחזיקים ביחס חיובי לאייזנקוט, ומעטים יחסית מביעים יחס חיובי כלפי שניהם.
במכון רואים בכך עדות לכך שאייזנקוט ונתניהו ניצבים, במידה רבה, משני עבריו של קו השבר הפוליטי סביב נתניהו. עם זאת, הקשר שנמדד הוא בין העמדות הרגשיות כלפי השניים ולא בין כוונות ההצבעה. גם בקרב משיבים שמסתייגים מנתניהו ומביעים יחס חיובי לאייזנקוט אין בכך כדי להעיד כיצד יצביעו בפועל.
בנט: הערכה ופרגמטיות - לצד בעיית אמון
הנתונים של בנט מצביעים על יחס כמעט מאוזן. לפי ריכוז הנתונים של המכון, 36% מהמשיבים מביעים כלפיו רגשות חיוביים ו-38% רגשות שליליים - פער של שתי נקודות בלבד. בתשובות הפתוחות מצא המכון הערכה ליכולות הביצוע של בנט ותפיסה שלו כדמות פרגמטית. בתשובות אחרות עלו משקעי עבר וטענות להבטחות שלא קיים, שלפי הניתוח פוגעים ברמת האמון בו.
על בסיס התשובות האלה מגדירים החוקרים את שיקום וביסוס האמון כאתגר המרכזי של בנט. המכון מוצא גם דמיון מסוים בין המרחב הרגשי של בנט לזה של אייזנקוט, בעיקר סביב אמון, תקווה, הערכה ופרגמטיות. להערכת החוקרים, השניים עשויים לפנות בחלקם לציבור בעל מאפיינים דומים.
המחקר שהוצג אינו כולל נתוני חפיפה או מעבר קולות בין השניים, ולכן הדמיון שעליו מצביע המכון נוגע לפרופיל הרגשי. אין בנתונים שנמסרו בסיס לקביעה שמדובר באותו מאגר מצביעים או להערכת היקף התחרות האלקטורלית ביניהם.
ליברמן: הערכה שאינה הופכת בהכרח לחיבור
לפי ריכוז הנתונים, 33% מהמשיבים מביעים כלפי ליברמן רגשות חיוביים ו-42% רגשות שליליים - מאזן של מינוס תשע נקודות. בניתוח שערך המכון לתשובות הפתוחות נמצאה בקרב חלק מהמשיבים הערכה לעמדותיו ולניסיונו של ליברמן. לצד ההערכה, החוקרים מזהים חיבור רגשי או אישי מוגבל יותר. להערכת החוקרים, ליברמן נדרש להעמיק את הקשר עם אותם ציבורים ולהפוך את ההערכה כלפיו לאמון ולהזדהות חזקים יותר.
אייזנקוט ובנט - והמאבק על המרחב הפרגמטי
מכון Rotem AR מעריך כי חלק מהמאבק הפוליטי עשוי להתנהל בקרב ציבור שעמדותיו פחות מקובעות ומחפש חלופה הנתפסת בעיניו כפרגמטית. על פי פרשנות החוקרים, אייזנקוט ובנט פונים במידה מסוימת למרחב רגשי דומה. המכון מזהה אצל כל אחד מהם קושי אחר: אצל אייזנקוט מדובר, לפי הניתוח, בצורך להגדיל את הבולטות; אצל בנט מדובר בשיקום האמון.
בחומר המחקרי נטען גם כי זירה נוספת שעשויה להיות משמעותית היא "עומק הגיוס של בסיס הימין סביב בן גביר". איתמר בן גביר אינו אחד מארבעת האישים שעבורם הוצגו נתוני הסנטימנט במחקר שנמסר. בהיעדר נתונים לגביו, אי אפשר להשוות את הפרופיל הרגשי שלו לזה של אייזנקוט, נתניהו, בנט או ליברמן.
ההערכה בדבר חשיבותם של המאבקים האלה לתוצאות הבחירות היא של עורכי המחקר. מדידת הסנטימנט שהוצגה אינה בוחנת כשלעצמה את השפעתם על תוצאות ההצבעה.
התרעות פיקוד העורף