האיסור ההולנדי צפוי להיכנס לתוקף ב-22 בספטמבר. בירושלים רואים אותו על רקע שורה של צעדים שקידמה הולנד בתקופה האחרונה ושאותם מגדירים בישראל כעוינים. ממשלת הולנד עצמה הבהירה כי היא מבקשת באמצעות המהלך להגביר את הלחץ על ממשלת ישראל ולהימנע מתרומה כלכלית להמשך מפעל ההתנחלויות. קודם להחלטה הלאומית ניסתה הולנד לקדם צעדים ברמת האיחוד האירופי, ומשלא הצליחה לגבש את הרוב הדרוש, החליטה לפעול בעצמה.
בהודעת סער נאמר אז כי ההחלטה התקבלה בעקבות "סדרת מהלכים אנטי-ישראליים של ממשלת הולנד", שהאחרון בהם היה איסור הסחר. על ההחלטה נמסרה הודעה לשגרירות הולנד בישראל וכן לארצות הברית, שלה תפקיד מרכזי במנגנון בקריית גת. בהודעה המקורית נמסר גם כי הנציגים התבקשו לעזוב את ישראל בתוך שבוע. לאחר מכן הבהיר הצד ההולנדי כי השניים לא יידרשו לעזוב את תפקידיהם הדיפלומטיים האחרים, אך השתתפותם במרכז בקריית גת תופסק.
המרכז בקריית גת, שבו מעורבות ארצות הברית ומדינות נוספות, עוסק בתיאום סביב עזה ובסוגיות הקשורות לייצוב הרצועה ולעתידה. הרחקת ההולנדים ממנו הצביעה גם על אחד הכלים שישראל יכולה להפעיל בתגובה לצעדים מדיניים נגדה: הגבלת הנוכחות של מדינות זרות במנגנונים אזוריים שהשתתפות בהן מחייבת את הסכמתה.
סער אמר אז: "המסר הברור שלנו: מי שפועל נגד ישראל - לא תהיה לו שום דריסת רגל באזור. ישראל לא תאפשר צעדים נגדה ללא תגובה". בהודעת משרד החוץ נכרכה מדיניות ממשלת הולנד במה שתואר כ"גל אנטישמיות וחרמות חסר תקדים" במדינה.
לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה לעצור את כניסת האיסור לתוקף, אומר כעת גורם מדיני כי בישראל שוקלים צעדים נוספים נגד הולנד, מעבר להחלטה שכבר התקבלה בעניין קריית גת. הגורם לא פירט באילו צעדים מדובר, ועד כה גם לא פורסמה החלטה נוספת.
הולנד אינה המדינה הראשונה שנציגיה הורחקו מהמנגנון. ישראל כבר מנעה קודם לכן את השתתפותה של ספרד במרכז בקריית גת, על רקע המשבר המדיני עם מדריד. בהמשך פורסמו דיווחים שלפיהם נשקלת אפשרות להשתמש בצעד הזה גם כלפי מדינות נוספות. גורם מדיני הכחיש אז כי ישראל מתכוונת לפעול נגד גרמניה ואיטליה, שאותן הגדיר מדינות ידידותיות, ואמר כי הדיווחים על כך הם "פייק". גורמים בישראל הסבירו אז כי מחלוקת עם מדינה ידידותית אינה מובילה כשלעצמה לצעדי תגובה מהסוג שננקט נגד הולנד וספרד.
למרות החשש שהתקדים ההולנדי עשוי לעודד ממשלות נוספות, גורמים מדיניים בישראל אינם מעריכים בשלב זה שייווצר "אפקט דומינו" אוטומטי באירופה. לדבריהם, ההכרעות בנושאים כאלה מתקבלות במידה רבה בהתאם למציאות הפוליטית המקומית - הרכב הממשלה, יחסי הכוחות בפרלמנט והלחצים המופעלים על הדרג המדיני בכל מדינה. לכן, להערכתם, עצם כניסתו לתוקף של האיסור ההולנדי אינה מלמדת שמדינות אירופיות אחרות ילכו בעקבותיו.
בירושלים ממשיכים לעקוב אחר יוזמות דומות במדינות נוספות ובמוסדות האיחוד האירופי. היקף הסחר שיושפע ישירות מהאיסור ההולנדי אינו גדול יחסית, והעניין שמעסיק יותר את הדרג המדיני הוא האפשרות שהדרך שבה בחרה האג תשמש ממשלות אחרות: לאחר שלא הצליחה להשיג הסכמה למהלך ברמת האיחוד האירופי, הולנד החליטה להטיל את ההגבלות באופן עצמאי.
מחר (חמישי) צפויה בכיכר דאם באמסטרדם הפגנת תמיכה בישראל ובקהילה היהודית, שבמסגרתה צפויה להישמע גם התנגדות לחרמות ולסנקציות נגד ישראל. האירוע תוכנן עוד לפני החלטת בית המשפט, אולם מארגניו התייחסו עוד קודם לפסיקה הצפויה ולאיסור הסחר וקשרו את קיום העצרת לאווירה הציבורית והפוליטית סביב ישראל בהולנד.
ב-22 בספטמבר, אם לא תהיה עד אז התפתחות משפטית או מדינית שתשנה את המצב, ייכנס האיסור ההולנדי לתוקף. בישראל ממתינים כעת גם להשלמת הדיונים על אופי התגובה.
התרעות פיקוד העורף