אחד הנדבכים המרכזיים שעליהם הוא מצביע הוא שיתוף הפעולה האנרגטי. קפריסין כבר סיכמה על מכירת גז טבעי למצרים - מהלך שמחזק, לשיטתו, את התלות ההדדית בין המדינות ומעמיק את הקשר האסטרטגי ביניהן.
ישראל נכנסת עמוק יותר לתמונה
איגנטיו טוען כי יוון וקפריסין בחרו להעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי והאסטרטגי עם ישראל כחלק מהיערכות למציאות אזורית חדשה. לדבריו, אין מדובר רק בעיקרון המוכר של "האויב של האויב", אלא בצורך לבנות בריתות יציבות מול איומים אזוריים משתנים.
מצרים לא "עברה צד"
על רקע ההתקרבות בין קהיר לאנקרה, עלו בחודשים האחרונים הערכות שלפיהן מצרים עשויה להעמיק את השתלבותה בציר אזורי הכולל את טורקיה, פקיסטן וסעודיה. איגנטיו דוחה את האפשרות הזאת וטוען כי בפועל א־סיסי לא התרחק מהשותפות עם יוון וקפריסין, ואף ממשיך להעמיק אותה. לדבריו, האינטרסים הביטחוניים, האנרגטיים והכלכליים של קהיר עם אתונה וניקוסיה נותרו חזקים יותר מההתקרבות המחודשת עם אנקרה.
בתוך המערך הזה תופסת גם ישראל מקום מרכזי. יוון וקפריסין מעמיקות בשנים האחרונות את שיתוף הפעולה הצבאי והאסטרטגי עם ירושלים, ואיגנטיו סבור כי המציאות האזורית החדשה רק מחזקת את הצורך שלהן בבריתות יציבות מול טורקיה ואיומים נוספים במזרח הים התיכון.