העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך וענבל עמית, מבקשת גם צו ארעי להסרת הסרטונים עד להכרעה. הטענות שמעלה הליכוד עוסקות בעיקר בדרך שבה נערכו המקורות שעליהם נשענים הסרטונים ובאופן שבו הוצגו לצופים.
שלושת הפרסומים פורסמו, לפי העתירה, בחשבונותיו של איזנקוט בפייסבוק, באינסטגרם, ב-X ובטיקטוק. הם נפתחים בדמותו של נתניהו ובשאלה "נתניהו תגיד, זוכר את זה?", ובסופם מופיע סמל מפלגת ישר על רקע הצבע המזוהה עם תעמולת הבחירות שלה. העובדה שהסרטונים הופצו בארבע רשתות חברתיות מוזכרת בעתירה כאחד המאפיינים המלמדים, לטענת הליכוד, על אופיים התעמולתי.
בסרטון השני מוצג הכיתוב "נתניהו שבועיים לפני הטבח: היעד הוא תקופת חגים שקטה", לצד הפניה לכתבה ב-N12. לטענת הליכוד, גם כאן נוסח הכותרת אינו מופיע במקור, והאמירה אינה מובאת בו כציטוט ישיר של נתניהו.
בעתירה מתעכבים גם על לוח הזמנים. המקור, טוען הליכוד, כולל התייחסויות לדיונים שנערכו בספטמבר 2023 שאינן תואמות את המסגור "שבועיים לפני הטבח". לטענת המפלגה, הסרטון מציג לצד סימני הזיהוי של הכתבה ניסוח שאינו מופיע בה במתכונת הזאת.
הסרטון השלישי משתמש בקטע מראיון של נתניהו בתוכנית "הפטריוטים" ב-2023. נתניהו נשאל על הערכת אמ"ן שלפיה הסכנה למלחמה גוברת ומשיב: "אני חושב שיש הפרזה בזה". בנקודה הזאת מסתיים הקטע ששולב בסרטון.
בעתירה מובא חלק מהמשך התשובה שלא נכלל בו. נתניהו אמר כי ישראל "תמיד נערכת לאפשרות הזו" וכי היא נערכת "לטפל בה ב-360 מעלות". בהמשך הוסיף: "אני חושב שהם מבינים שזה לא רעיון טוב לפתוח במלחמה עם מדינת ישראל". הליכוד טוען כי החיתוך מיד לאחר המילים "אני חושב שיש הפרזה בזה" מותיר בפני הצופה תשובה חלקית, בלי הדברים שנאמרו מיד לאחר מכן.
על שלושת המקרים האלה מבסס הליכוד את הטענה שהמקורות החיצוניים עברו עריכה ששינתה את האופן שבו דבריהם מוצגים לצופה. בעתירה נטען כי הניסוחים שנוצרו בסרטונים נראים כאילו נלקחו מהמקורות עצמם, מצב שהליכוד מגדיר כיצירת "מציאות חלופית".
הטענה המשפטית של הליכוד מתמקדת בדיוק בהצגת המקורות. בעתירה נכתב כי "לא אמת בפרסום היא אמת המידה" במקרה הזה. לפי עמדת המפלגה, ניסוח שעבר עיבוד ומוצג כאילו הופיע במקור חדשותי, או חיתוך של מקור באופן שמשנה את משמעות הדברים המוצגים ממנו, עשויים להיחשב "הפרעה בלתי הוגנת" לתעמולת בחירות של מפלגה מתחרה לפי סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).
הליכוד מוסיף כי אין לצפות מהבוחר הסביר לחפש בעצמו את הכתבות והראיונות ולהשוות אותם לסרטונים, וכי השימוש בשם האתר, בתאריך הפרסום ובחומר המצולם הוא שמקנה, לטענתו, לניסוחים המוצגים בהם חזות עובדתית ומהימנה. סולברג יידרש אפוא לבחון אם אופן השימוש במקורות החיצוניים במקרה הזה חורג מגבולות העריכה המותרים בתעמולת בחירות. בשלב זה אלה טענות הליכוד, וטרם ניתנה הכרעה בעתירה.
הליכוד מבקש מסולברג להורות על הסרת הסרטונים כבר בזמן שהעתירה מתבררת. המפלגה מנמקת את הבקשה באופי ההפצה ברשתות החברתיות: סרטונים יכולים לצבור חשיפה, לעבור בשיתופים ולהמשיך להתגלגל ברשת, כך שלטענתה הסרה שתיעשה רק בהמשך לא תוכל להשיב את המצב לקדמותו. בעתירה מצוין כי אם ההליך יסתיים בדחיית העתירה, האפשרות לפרסם את הסרטונים מחדש תישאר בידי איזנקוט ומפלגתו.
לפני הגשת העתירה פנה הליכוד לאיזנקוט ודרש להסיר את הסרטונים עד 17 בספטמבר בשעה 10:00. בא כוחו של איזנקוט השיב באותו בוקר בשעה 9:23: "מאשר קבלה. נשיב אבל לא עד שעה 10:00". בליכוד טענו כי עד להגשת העתירה לא התקבל מענה לגופה וכי הסרטונים נותרו ברשת.
גם התגובה לפנייה המוקדמת זוכה לביקורת בעתירה. הליכוד מכנה את המענה שניתן סמוך למועד שהציב "בלתי מתקבל על הדעת", וטוען כי הוא מעלה "ניחוח לא נעים של ניסיון לנטרל את הסיכון למתן צו ארעי". המפלגה מבקשת מסולברג לשקול לחייב את המשיבים בהוצאות בשל אופן המענה לפנייה, ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך.
במוקד ההכרעה תעמוד השאלה אם אופן העריכה והמסגור של שלושת הסרטונים מגיע לכדי "הפרעה בלתי הוגנת" לתעמולת הליכוד לפי חוק הבחירות. להכרעה עשויה להיות משמעות גם לאופן שבו נעשה שימוש בכתבות, בציטוטים ובראיונות בתוך תעמולת בחירות.
התרעות פיקוד העורף