גם מתקפת הנגד של ליברמן לא הייתה משהו. ליברמן תקף את וינטר על כך שהודיע שהוא ימליץ על נתניהו לראשות הממשלה, והוסיף רשימה ארוכה של מחדלים שאותם הוביל, לטעמו, נתניהו. למעשה אפשר לומר שבמתקפה על ליברמן, ירה וינטר את כל חיציו על הדמוקרטים ועל רע"מ. ובמתקפה הנגדית כיסח ליברמן דווקא את הצורה של נתניהו. כך לא נראית מתקפה הדדית. כך נראית מתקפה חברית.
אם להוסיף על כך גם את הדיווח שליברמן נפגש השבוע עם בנט והשניים תיאמו עמדות לקראת הבחירות, אפשר לקבוע ברמת ביטחון גבוהה שלא היה זה מהשבועות המוצלחים של איזנקוט בקמפיין. הפאניקה היא כנראה שהובילה אותו לחשוב על החתמת מסמך נאמנות למועמדיו לכנסת. אירוע הזוי כשלעצמו, במיוחד כשמדובר במועמדים שנבחרו אחד-אחד על ידו.
אגב, באותו מכתב – שגם אם היה נחתם בידי כולם לא באמת שווה את הנייר שעליו הוא כתוב – התכוון לדרוש איזנקוט שכל חברי הסיעה נשארים יחד גם אם יהיו תרחישים שיובלו על ידו, שצו מצפונם לא יאפשר להם לתמוך בהם. במקרה כזה, דורש איזנקוט, יהיה עליהם להחזיר את המנדט למפלגה ולהתפטר מהכנסת.
התרעות פיקוד העורף