ביטן, לעומת זאת, מכיר היטב את המערכת הפנימית בליכוד. ההערכה היא שהוא יישאר במפלגה וימשיך לשמור על עצמאות מסוימת מול נתניהו, אך יעשה זאת בזהירות כדי שלא למצוא את עצמו מבודד לחלוטין בתוך הסיעה. השאלה היא גם כמה שותפים יהיו לו: ייתכן שבכנסת הבאה יעמוד כמעט לבדו, או לצד חבר כנסת אחד או שניים נוספים בלבד.
נתניהו רוצה לשלוט בסדר היום
עם זאת, ברור שגם אירועים בלתי צפויים עשויים לשבש את התוכנית. יריביו הפוליטיים מחזיקים גם הם במערכי קמפיין ואסטרטגיה, והמאבק על סדר היום צפוי להיות אחד ממוקדי מערכת הבחירות. לפי גורמים העוקבים אחר הקמפיין, נתניהו מצליח בשלב זה להשפיע במידה רבה על הנרטיב הציבורי, ולא מעט מההתבטאויות של יריביו אף משרתות מבחינתו את המסר שהוא מבקש לקדם.
האתגר הגדול: להביא את הליכודניקים לקלפי והקרב על הצעירים
אלא שהבעיה המרכזית של הליכוד אינה בהכרח בשכנוע מצביעים לעבור ממחנה למחנה, אלא בהבאת תומכיו שלו לקלפי. במפלגה מודעים לעייפות בקרב חלק מבסיס המצביעים לאחר שנות מלחמה ומשברים פוליטיים, ובמיוחד לנוכח הוויכוח המתמשך סביב גיוס החרדים. חלק מתומכי הליכוד כועסים, וחלקם אף אומרים כי אינם מתכוונים להצביע.
לכן אחד האתגרים המרכזיים של נתניהו יהיה להפוך את האדישות או הכעס לתחושת סכנה פוליטית. הקמפיין צפוי לנסות לשכנע את אותם מצביעים כי הבחירות גורליות וכי הישארות בבית עלולה להביא להקמת ממשלה שהם מתנגדים לה. זהו גם אחד התחומים שבהם לנתניהו עצמו יש יתרון משמעותי בתוך הליכוד: יכולתו להמריץ את הבסיס ולהציג את מערכת הבחירות כמאבק אישי ופוליטי מכריע.
אחד הסימנים למאמץ הזה הוא ההשקעה הגוברת במרצ'נדייז ובמיתוג קמפייני. לפי הגורמים, באירועי הליכוד נרשם ביקוש חריג לכובעים, חולצות, דגלים ומוצרים ממותגים. באירוע של מרכז הליכוד חולקו אלפי פריטים ממותגים, ולפי הנוכחים נרשמה התנפלות על המוצרים. מבחינת אנשי הקמפיין, זו אינדיקציה לכך שאפשר לייצר גם סביב הליכוד תרבות פוליטית צעירה, מזוהה וחזותית יותר – תחום שבו בן גביר נהנה בשנים האחרונות מיתרון ברור.
מערכת הבחירות הקרובה, אם כן, צפויה להתנהל בשתי חזיתות מקבילות מבחינת נתניהו: כלפי חוץ – מאבק על סדר היום ועל גיוס מצביעי הימין; וכלפי פנים – ניסיון להחזיק סיעה ממושמעת ככל האפשר גם ביום שאחרי.
התרעות פיקוד העורף