על פי הפייננשל טיימס, הצורה המדויקת של המתווה הזה נותרת שאלה פתוחה בלונדון, והקווים הסופיים יהיו תלויים בין היתר בדרך שבה יפעלו הממשלה הישראלית והחברות הישראליות בחודשים הקרובים. ג'ולי נורמן, עמיתה במחלקת המזרח התיכון בצ'טהאם האוס, אמרה שבריטניה שמרה לעצמה "מרחב תמרון כדי לראות מה יקרה עם הבחירות בישראל", הצפויות בחודש הבא, ו"כדי לבדוק אם הממשלה הישראלית החדשה תעכב את פיתוח ההתנחלות באזור E1 ותרסן אלימות מתנחלים".
על פי הפיינשל, גורמים רשמיים מבקשים להימנע מהשלכות בלתי מכוונות שיפגעו במערכת היחסים הכלכלית הרחבה יותר בין בריטניה לישראל. בריטניה הדגישה שאינה מכוונת נגד ישראל עצמה, וגורמים בממשלה הבריטית מודעים לכך שבריטניה נהנית מתעשיות התרופות והביטחון הישראליות.
הכלי החזק ביותר מסוג זה יהיה סנקציות המכוונות לבנקים וחברות ביטוח שמנהלות עסקים עם ההתנחלויות. "זו תהיה סוגיה גדולה יותר, כי בנקים מביאים איתם קישוריות בתוך מעגלים רבים", אמר לפיייננשל טיימס דרור שטרום, ראש רשות התחרות הישראלית לשעבר, המשמש כיום כמנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי. "יש לך את מערכת התשלומים. יש לך מערכת אשראי שבה בנקים בריטיים גדולים יכולים להיות חברים בקונסורציום המממן פרויקטים... לונדון היא אחד משלושת המרכזים הפיננסיים המובילים בעולם. אז לזה יכולות להיות תוצאות חשובות".
אחרים טוענים כי בדיוק הקישוריות הזו בין המוסדות הפיננסיים תגרום לבריטניה להימנע מהטלת סנקציות על בנקים ישראליים, שכן יהיה קשה לעשות זאת מבלי להשפיע על המשק הישראלי. אך אפילו אם בריטניה תימנע מצעד כזה, הסנקציות שלה עדיין עשויות להשפיע על המשק הישראלי בעקיפין. אחד החששות בקרב ישראלים הוא שחלק מהעסקים הזרים יתחילו להימנע לא רק ממוצרים וחברות המקושרים להתנחלויות, אלא ממוצרים וחברות ישראליים באופן רחב יותר, בהתחשב בקושי במעקב אחר שרשראות אספקה מודרניות.
"הסיכון הוא שאנשים יימנעו ממוצרים ישראליים כי הם לא ידעו אם הם יהיו נתונים לסנקציות או לא", אמר שטרום. "זהו האפקט המצנן, וזה יכול להיות משמעותי".
התרעות פיקוד העורף