בחוות הדעת הנלווית להצעה מבהירים היועצים המשפטיים כי הארכה נוספת מעוררת קושי. "בקשה נוספת להארכת המצב המיוחד בעורף פעם נוספת עשויה לעורר קושי", נכתב, שכן מאז 28 בפברואר, במשך יותר מחצי שנה ברציפות, עומדת בתוקף הכרזה המקנה לגורמים בצה"ל סמכויות בתחום ההתגוננות האזרחית שאינן נתונות להם בימי שגרה.
אם תאושר ההצעה הנוכחית, המסגרת החריגה תישאר בתוקף יותר משבעה חודשים. היועצים המשפטיים סבורים כי הקושי הכרוך בכך אינו מונע את הארכתה, לנוכח הערכת גורמי הביטחון בדבר הסבירות הגבוהה למתקפה על האוכלוסייה האזרחית.
מכוח ההכרזה נתונות לפיקוד העורף סמכויות נרחבות: הוא רשאי, בין היתר, לחייב שהייה במרחבים מוגנים ונקיטת אמצעי זהירות, להגביל לימודים, לתת הוראות לארגוני עזר ולהוציא הנחיות נוספות להגנת חיי אדם ורכוש. היקף ההנחיות נבחן מעת לעת בהתאם לאיום הנשקף לאוכלוסייה.
נכון לעכשיו, מדגישים במסמך, אין הנחיות של פיקוד העורף לאוכלוסייה האזרחית, אם כי נכתב כי "ייתכן ונדרש יהיה לחדשן". בהיעדר מגבלות בפועל, בממשלה מעריכים שההשפעה הכלכלית הנוכחית של ההכרזה "זניחה". במסמכי ההצעה נכתב כי למצב מיוחד בעורף עשויה מטבע הדברים להיות השלכה כלכלית על המשק, אולם קשה לאמוד אותה, וכל עוד אין הנחיות בתוקף ההשפעה ככל הנראה מצומצמת.
ההכרזה הראשונה ניתנה ב-28 בפברואר, עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" נגד איראן - מתקפה משותפת של צה"ל וצבא ארה"ב שנועדה, לפי המסמך, לפגוע באיומים האסטרטגיים של איראן, בתוכנית הגרעין שלה ובמטרות ביטחוניות ושלטוניות. באותו בוקר, בשעה 08:10, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל הארץ, לאחר שגורמי הביטחון העריכו כי צפויה מתקפת נגד איראנית נרחבת.
עוד באותו בוקר החל ירי של עשרות טילים מאיראן לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל, וב-2 במרץ הצטרף חיזבאללה ושיגר מלבנון טילים, רקטות וכטב"מים. לאורך הלחימה שוגרו, לפי המסמכים, מאות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, נרשמו פגיעות ישירות בבתי מגורים, היו אירועים רבי נפגעים ונגרם נזק כבד לרכוש.
מאז הוארכה ההכרזה פעם אחר פעם. ההארכה הראשונה אושרה כבר ב-1 במרץ, ולאחריה התקבלו שורה ארוכה של החלטות ממשלה בנושא, שאושרו בוועדת החוץ והביטחון. בהחלטה האחרונה, מ-6 בספטמבר, הוארך המצב המיוחד בכל הארץ עד 23 בספטמבר.
הפסקות האש וההסכמות שהושגו בחודשים האחרונים לא שינו את הערכת מערכת הביטחון שלפיה הסיכון טרם חלף. ב-7 באפריל הוכרזה הפסקת אש בלחימה מול איראן, אולם כעבור חודשיים, ב-7 ביוני, פתחה איראן שוב במתקפת טילים בליסטיים לעבר אזורים נרחבים בישראל. ישראל הגיבה עוד באותו יום במתקפת נגד, והירי האיראני נמשך גם למחרת. במסמכים נכתב כי עדיין שורר "חוסר ודאות" באשר לזירה האיראנית ולעתיד הפסקת האש.
בזירה הצפונית, ב-17 באפריל הוכרזה הפסקת אש, אולם לפי מסמכי הממשלה חיזבאללה הפר אותה באופן עקבי באמצעות ירי תלול מסלול וכטב"מים לעבר צפון הארץ ולעבר כוחות צה"ל, וירי זה אף גרם לנפגעים. ב-26 ביוני נחתם הסכם בין ישראל ללבנון, אך במסמך נאמר כי גם כעת נמשכת לחימה נגד חיזבאללה בשטח לבנון. במערכת הביטחון מציינים עוד כי ירי בהיקפים שונים מאיראן ומתימן לעבר מדינות באזור נמשך גם כיום.
על רקע ההתפתחויות האלה מעריכים גורמי הביטחון כי עדיין קיימת "סבירות גבוהה" להתקפה על האוכלוסייה האזרחית. הערכה זו עומדת בבסיס הבקשה להשאיר את ההכרזה בתוקף בכל שטח המדינה ולא לצמצמה בשלב זה לאזורים הסמוכים לזירות הלחימה.
חוות הדעת המשפטית עוסקת גם במגבלות החלות על הממשלה בתקופת בחירות. הכנסת ה-25 יצאה לפגרת בחירות ב-18 ביולי, ובעקבות זאת שלחה היועצת המשפטית לממשלה למזכיר הממשלה מכתב שבו עמדה על ההלכה המחייבת ממשלה ושרים לנהוג באיפוק ובריסון בקבלת החלטות בתקופה זו.
היועצים המשפטיים קבעו כי אין מניעה משפטית לאשר את ההארכה. לדבריהם, מדובר בסוגיה ביטחונית-מבצעית, והצורך הביטחוני שבגינו הוכרז המצב המיוחד בפברואר ממשיך לעמוד בעינו לפי גורמי הביטחון ופיקוד העורף. מאחר שההכרזה תפקע כבר מחר, נדרשת החלטת ממשלה מיידית כדי שניתן יהיה להביאה לאישור ועדת החוץ והביטחון כנדרש בחוק.
שיקול נוסף המופיע בחוות הדעת הוא משך ההארכה המבוקשת. ההכרזה צפויה להסתיים לפני כינונה של הממשלה החדשה, ולכן, לשיטת היועצים המשפטיים, אין בה כדי לכבול את שיקול דעתה של הממשלה הבאה. המסקנה בחוות הדעת היא שההצעה עומדת בדרישות "הדחיפות והחיוניות" החלות בתקופת בחירות. גם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים אישרו כי אין מניעה משפטית.
אם תאושר ההצעה בממשלה, תימסר ההחלטה מיד לוועדת החוץ והביטחון לצורך קבלת אישורה. הארכת ההכרזה אמורה להתפרסם באופן מידי ברדיו ובטלוויזיה ובהקדם גם ברשומות ובעיתונות, בהתאם להוראות החוק.
במערכת הביטחון מבהירים כי אם יחול שינוי מהותי בנסיבות הביטחוניות, יהיה צורך לבטל את ההכרזה הארצית או לצמצמה לשטחים שבהם היא עדיין נדרשת. אפשרות זו מופיעה במפורש במסמכי ההצעה ותיבחן בהתאם להתפתחויות באיראן ובלבנון. לקראת 6 באוקטובר תתקיים הערכת מצב נוספת, ובה ייבחן מחדש הצורך בהמשך ההכרזה, בביטולה או בצמצומה.
התרעות פיקוד העורף